הָמוֹן

והנתיב הרביעי כולל המשלים והחידות שבכל הספרים. ומזו הדרך מתחילים היחידים להבדיל מהמון העם כי ההמון יבינום על אחד משלשת הדרכים הנזכרים קצתם יקחום כפשוטם וקצתם יפרשום וקצתם יבינום כדרשות והיחידים ישיגו שהם משלים ויחקרו במשליהם. ובזה יקרה להם שמות משותפים גם כן כמו שהתבאר ענינם מן המורה:

ואמנם הורונו ולמדונו הכתובים ההם שהענין הנכתב צריך אל שני ענינים ראשונים בהכרח, ואפילו לדעת ההמון. האחד מהם צורך ידיעת המכתב כלומר הקריאה הפשוטה ממנו. והשני צורך ידיעת הפירוש כי זה דומה לענין החלום בעצמו. כי החלום צריך אל הפתרון וכל חלום שלא נפתר דומה למשל ולחידה שנכתבו ולא נתפרשו. שאלה כולם הם נמצאים בעבור פתרוניהם ופירושיהם. וכן השמות בעצמם, כל עת שהם נמצאים ובכל מקום שהם נכתבים אם לא יוודעו פירושיהם לדברים הנזכרים שהם נמצאים בכח ולא בפועל והכונה במציאותם הוא בעבור הפעל כי הכח הוא הכונה אחת לבד.

… אומר בענין פשטי הספר הראשון המשלים הצדיקים, הכוונה בו במה שבא מהגדת ענין בריאת העולם כולו היא מפני שהצדיקים הם חלק קטן מאד ממין האדם. וכל צדיק וצדיק מבני האדם כבר היה תחלה בלתי צדיק. וברצותו להיות צדיק צריך שיבדל בענייניו מענייני ההמון שמהם היה. כלומר שיבדל מחברת הפתאים וממנהיגיהם, וימשך אחר הצדיקים שכבר נבדלו גם כן מהם והרגילו עצמם זמן רב ללכת בדרך טובה ישרה ונכונה. ואם הפתאים הם אביו ואמו ושכניו וקרוביו ורוב קהלו או כולם, הדין נותן שיפרד מהם …

… מאין עם היותו מקרה נשוא על זולתו בהכרח. כי מי שאינו חכם אין לו דרך לצייר ההבדל שבין המקרה והעצם. ולא עוד אלא שכל אדם יחשב שמציאות החשך צריך אל נושא במציאות האור בעצמו. והחכם לבדו יוכל לדעת הבדלם הגדול ואינו קשה כדעת ההמון שיהיה אור מאיר לכל הארץ בלי גוף השמש. וכן חשך בלתי היותו ענינו מניעת האור מצד גוף הארץ. גם לא ידע ההמוני שהעולם כדורי אבל יחשבהו לחצי כדור או לשטוח לפי מה שהרגיש בעיניו ממנו. גם יחשב עוד שהארץ תחתית השמים כקרקע הבית והשמים כגג הבית. סוף …

… דעתו במה שירצוהו לאמתו להם. ואמנם יראה מדבריו אלה שבקש לנטות אל דרך חכמי המחקר ולא נתקיימו דבריו אל זו הנטיה אצל חכמי המחקר האמתיים, מפני שלקח המקצת והניח המקצת ולא הורה שהדרך הראשונה כלה המונית. ואעפ"כ ראוי לשמרה עם ההמון שהם הצדיקים שבעם כמו שזכרתי תמיד שראוי לשמור שלשת הדרכים ששלשתם אמת. אבל להם שלש מדרגות מתחלפות וכל אחת משלמת מה שראוי לה לפי מהותה להשלים שומריה ויודעיה. ואין ספק שיש מהנצרים קצת חכמים שיודעים זה הסוד ודברו עמי בסוד …

… למטה מן השניים. ועל כן לא נזכר בם סבוב אבל הליכה אמר בם "הוא ההלך קדמת אשור" כי יש להם קצת הקדמות בענין העיון והם הולכים בדרכו אבל אינם מקיפים בו בשניים. והנהר הרביעי הוא פרת לא יזכר שמם כי לא זכר בו שם והם המון הפתאים והרשעים אשר הכונה בקיומם קיום המין לבד בקיום מיני שאר בעלי חיים בלתי מדברים. והכונה בם שם פרת כלומר להיות פרים ורבים. והנה כבר גליתי לך סוד א"ד וסוד הנהר ששניהם משקים והקבלה עוזרת לחכמה במה שאמרנו בה, אלא שסוד ונהר הוא מחזור ומזרח גם כן לפי …

… כנען, כל זה וכיוצא בו ממה שיורה על מעלת הארץ ועל רוב אהבתם אותה בחייהם ובמותם הוא לפי החכמה כמו שתשמע. דע כי חכמי המחקר יכחשו תחית המתים להיותה כפי המחשבה ההמונית אבל יודו בה להיותה כפי המחשבה השכלית. וההמון יחשבוה לגופים שיחיו אחר מותם. וקוראים חכמי המחקר האברים כלם רשעים מפני שמצדם האדם בהמה בצורת אדם, כמו שהקוף חיה בגזרת קוף. ונשתנת לפי הטבע צורת האדם מצורת הקוף כהשתנות צורת הפרד מצורת החמור, שהם שני מינים קרובים להדמות זה לזה ואע"פ …

… והמעיין בכללים שקיבצנום לפי הפשט בפרשה זו יוכל להכיר כל דבר על בוריו בקלות. ואולם צריך שתתעורר על היות הבנים כמספר המזלות ולהן אחות אחת ושמה דינה. והמדות הן י"ג אבל אחת מהן מדת הדין וי"ב מהם מדות רחמים. והצאן שם להמון העם ורועם הוא הרב המנהיגם. ושם לבן ואדום אדום ולבן דמות חמה ולבנה וצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד. והשמים נקראים כסאו של הקב"ה שנאמר "השמים כסאי". והתרפים הם אלהי לבן שנאמר "למה גנבת את אלהי". ושם אלהים שם לכחות והוא משותף ממנו לעבודה …

… יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל". והוא פלא גדול להתראות הכבוד לכל יחד. וראה איך הכעיסו את השם עד שאמר "עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו". ועיין מה שיתחייב מזה שההמון אי אפשר להיותם לעולם חזקי אמונה אם ינוסו או יבחנו ואפילו אחרי כמה אותות.

ומכאן תבין שהאומר היום לנביא אחד ממנו, עשה לי אות והאמין שאתה נביא השם באמת, אינו אלא בדמות מראה את הנביא לפי מחשבתו הפחותה, שהרי התורה מעידה שדרך אמונת ההמונים אינה שלימה אפילו אחר כמה מופתים. ואמנם אם שום נביא מן הנביאים שלוח בשליחות מיוחדת אל איש אחד ובקש האיש מן הנביא מופת ואות, הדין נותן שיתן לו האות שצונו השם לבקשו מן הנביא כדי שיאמינו דבריו. והוא הגדת מה שעתיד להיות …

… שנראה להם ראוי להאמין ואין בו דבר מהפסד הדת הוציאו מה שבא בדת מפשוטו, כל שכן אם היה הפשט מקשה על אמונת אמיתת התורה. באמרו "וידבר יהוה" "ויאמר יהוה" או "הלך" או "ישב" או "עמד" וכיוצא בהם שהתורה מלאה מהם, וכל ההמון והנשים והקטנים שאין בהם דעת האמינו בפשוטם, עד שיתחייב להם מזה שהשם גוף מורכב מחמר וצורה וקורים לו כל המקרים התשע מתעלה מהדמיונים הבהמים . ואמנם תכלית מעלת מחשבתם אצלם הוא שישתנה כרצונו מחמר אל חמר, כי אינו בעל חמר אחד קבוע. וכן אצלם תכלית היכולת …

… ומסוד ערלה. כי אם מל ולא פרע כאילו לא מל ועדיין הוא ערל ואטום. וסוד מילה כריתה וסוד ערלה כסוי וסוד פריעה גלוי. והמילה כוללת עניין זה ודם נשפך ממנה וערות הנולד גלויה. ועל זה נחלק שתוף שם אדם לשלשה חלקים. לשם המין ולשם ההמון ולשם המיוחד, כמו שנזכר בפרק י"ד.

… מן השכל המעשי המשותף עם הדמיון, והמושכל כולו נולד מן השכל העיוני, ואע"פ שההרגשה והדמיון קדמו לו בזמן. ולפי עניין המין וההמון נברא האדם בדמות אלהי, כי המין וההמון שהם חלקי המין הם דומים לצבאות מעלה ומטה והם המרכבות הדומות לקבוצים ההמונים והמיניים. ולפי עניין האיש האחד המיוחד הוא המשכיל או הנביא האב והאדון הראשון לכל המין הנברא בצלם אלהים, כי הוא לבדו דמיון לסבה הראשונה בצבאות. ועל כן אם ישראל צבאות ה', הנה משה מלכם כאלהים ובית דוד כאלהים ומשה …

… האחרונה, והיא הכוונה הטבעית הראשונה. כי כונה הטבעית שהיא מעשה בראשית, לקיים המין תמיד ולקיים פרטיו מדת זמן אחד באמצעות גלוי עריות. וכוונה האלהית שהיא מעשה מרכבה, לקיים האיש המיוחד תמיד ע"י גלוי נסתרות אשר הם כגלוי עריות אצל ההמון המיניים, ועניינים מגונים לדבר בם ואין ראוי לשמעם כדברי עריות והם עקר וזולתם טפל, ועל זה חויב להמון המין להאמין הכתובים כפשוטם. ושלא יתגלה להם בם שום נסתר כי ערווה היא להם. וחיוב הוא ליחידים להאמין הפכם, והוא …

… מתי לילך פלוני למקום פלוני. וכדומה לאלה עם מה שזכרנו זולתם אינם עניינים שיותרו לציירם על השם ית' מהם, כל שכן זולתם מן המדומים אשר הם יותר פחותים, כגון אכילה ושתיה ולבישת בגדים ושינה ויקיצה וכיוצא בהם. אך התארים האחרים הנדמים להמון העם שאם יסתלקו מהיות השם ית' מתואר בהם היו לו חסרונות חלילה מדמיונם, מפני שהם מדמים שלמות ומעלה אצלנו כגון חי, חכם, יכול, רוצה, ואוהב, ושמח, וכועס וכיוצא בהם, אשר מהם מורים שלמותו, חלילה מזה שיהיה זולתו משלימו. …

אמנם הנסתר זה שאנחנו בו, שאינן מכירין ההמון דבר ממנו, ר"ל מכוחותיהם הנסתרים ומה גודלם ומה קוטנן. והנה מניסן היום גובר והלילה נחלש, עד הגיעם לשיעור תכליתו, והיא תקופת תמוז, ועוד מתהפך הדבר עד תשרי, שבו משתוים. והנה א"כ העולם-אע"פ שמתחדש בכל יום בלא ספק, …

… ישתדל בזה העניין אך להרחיק הגשמות בלבד, כי הרחקת הגשמות דבר מופתי הכרחי באמונה. ויגזור בו ויגמור בדרכו. אבל ביאור עניין המשל הוא עניין מסופק, אפשר שתהיה זאת הכוונה או דבר אחר, והם עוד דברים נסתרים מאד. ואין מסודות האמונה הבנתם ולא השגתם קלה על ההמון, ולזה לא קובץ בזה העניין. אלה הם דברי הרב ז"ל בעניין המשל. ומאמרו באלו העניינים הוא להודיענו כי העניין הבא בדברי הנבואה שמורה על הגשמות, אין הפרש בין שיהיה זה משל או שם משותף, שהכוונה בו להרחיק הגשמות. …

… הידיעה. וכגון סוד מלת "היום" שרמזתי בסוד פקידה הוא סוד ד'. וכן היות אלהי"ם שם התואר, והיות יי' שם העצם. ואפילו אם הוא שם התואר ג"כ, כי הנה בא זה בה"א הידיעה ולא בא זה בשום מקום. ורבים כאלה בסתרי תורה שאין דבר מהם מובן להמון העם, ואפילו מרוב חכמים הוא נסתר, כי אלה והדומים להם עם העניינים הנקראים "סתרי התורה", והם מופתים מקובלים ונבואיים תוריים אלהיים, ומן זה המופת לא ידעוהו המתפלספים. ומזה סוד חדוש העולם וסוד ההשגחה וסוד ידיעת …

… והאמונה הם שרשי הקיום והפכם אין להם עמידה כלל. ועל זה אמרו רז"ל "וכל מי שלא אמר אמת ויציב בבקר, אמת ואמונה בערב לא יצא ידי חובתו" (ברכות יב). ואין הכוונה האמיתית במאמר הנכבד האלהי ההוא הנאמר מפי מקובל האמת, מה שיחשבוהו המון החכמים השומרים הרגלם והקוראים אותה תורה או מצוה, כאילו לא האשים השם כל העושה כן על ידי נביא ע"ה, באומרו "יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחוק ממני" (ישעיה כט' יג'). אמנם הכוונה במאמר ההוא אינה בעבור הדבור בפה …

… יודע מה צוהו, ועוד יושכל למה ציוה, ויעוין מה גמולו בשמרו מה שצווה לשמרו, ומה עונשו בעברו על המצוה. ואלו כולם תכליות האנושות ולא נמסרו במופתים מושכלים למקובלים אחרונים באמת, כי אם לשרידים אשר השם קוראם. אך נמסרו לעם גם כן לפי השגתם בציורים דמיוניים מספיקים להם. ועל כן השלם הנבדל מהם חייב בחיי הנפש להתמידם בהתמדתם מקודם, ולראות את מאורו ומאורם כמו שכתוב "כי עמך מקור חיים" וגו' (תהלים לו י').

ועם אלה הסבות שזכרתי שהחקירות עמוקות מאד, נמנעו רוב בני אדם מלדרוש ידיעת השם והתעצלו בבקשת החכמה, וקבלו קצת קבלות הכרחיות באמונה ועמדו בהם, ולא השגיחו במי שידבר בחכמה ובסודות ההשגה ובסתרי התורה, זולת מה שקבלו בקטנותם בימי השחרות והילדות. כמו שקרה להם זה בתפילות המעולות אשר בתוכם חכמות גדולות והוראות …

… התפשט בקבלה, כגון "דברה תורה בלשון בני אדם". ו"דברה תורה בלשון הבאי". ולא דברה תורה, אלא לשבר את האזן. ועם אלו המעוררות כולם ורבים כמותם בשתי תורות האמיתיות לא היה ראוי שהיה תועה שום חכם מחכמי תורתנו בשום אמונה מן האמונות הדמיוניות ההמוניות. והנה בראות עינינו שהגופות נקברים תחת העפר ובדעתינו בקבלה שתשמישי מצוה נזרקים ותשמישי קדושה נגנזין, איך נחשוב שהגוף הזה הגנוז מקבל גמול או עונש. שהרי החמור החי אינו מקבל גמול או עונש כבהמות וכל שכן המת. …

… התפשט בקבלה, כגון "דברה תורה בלשון בני אדם". ו"דברה תורה בלשון הבאי". ולא דברה תורה, אלא לשבר את האזן. ועם אלו המעוררות כולם ורבים כמותם בשתי תורות האמיתיות לא היה ראוי שהיה תועה שום חכם מחכמי תורתנו בשום אמונה מן האמונות הדמיוניות ההמוניות. והנה בראות עינינו שהגופות נקברים תחת העפר ובדעתינו בקבלה שתשמישי מצוה נזרקים ותשמישי קדושה נגנזין, איך נחשוב שהגוף הזה הגנוז מקבל גמול או עונש. שהרי החמור החי אינו מקבל גמול או עונש כבהמות וכל שכן המת. …

… עתיק יומייא, ומאי נינהו, דברי תורה. ואמר על זה כולו הערה באמרו והבן שעור מה שהעירו אליו אם יש בלבך תבונה. והכוונה בזה הוא שהעירנו הוא ז"ל מתוך דברי רז"ל שמה שנקרא סתרי תורה אינו עניין נסתר אבל הוא נגלה, ואע"פ שאינו נגלה להמון כמו שאינו נגלה לחיים שאינם מדברים, אבל הוא נגלה ליחידים לבד ומספיק במה שכוונת השם עליו, שלא כיוון לגלותם כי אם לחושבי שמו והם יראיו הישרים ונביאיו, כמו שהעירו הכתובים עליהם. ככתוב "סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם" (תהלים כה' יד'). וכתוב …

… התורה נשפעה ממנה כדי לגלות בה מציאותה, שיהיו בה דברים סותרים אלו עם אלו, ומסתתרים אלו בתוך אלו, עד שיהיה הדבר המובן למעיינים עליה, ר"ל חכמי פשטיה, הוא מה שדעתם סובלת בתחילת מחשבה. וזה כולו בתכלית המעלה להשאיר התורה הגלויה המפורסמת ביד המון חכמים ופתאים משכילים ושכלים צדיקים ורשעים יחד לעולם ועד, כל עוד היות העולם קיים. וגם הושמו בתוכה תפוחי זהב גנוזים בתוך משכיות כסף, ומרגליות ואבנים טובות נסתרים בחדרי בטנה ונעלמות בהיכלי אותיותיה, עד אשר לא ימצאו מטמוניה …

… העלים ממנו מה שיהיה ראוי להעלימו כפי שמחויב כל חכם שלם מקובל בשמותם ובסדר הוייתם ומציאותם ובציור מה שיכול השלם לדעת מהם לעשות בעת המסירה, למי שלמטה ממנו להעלותו בידיעתם ממדרגה אל מדרגה. אך המקבל מפי השלם אין ראוי שיתפאר בידיעת הספירות לפני המון העם, אלא אם כוונתו למסור למי שימצא מהם מוכן ומזומן וראוי והגון לקבלם מפני מה שיחשוב הסכל בם מהרחקת האמת. ואם המתפאר בם רוצה שיחשבו העם עליו שהוא חכם בחכמה מיוחדת אצלו, והחכמה ההיא אצלם היא סכלות או כפירה …

… יתהלכו" (תהלים פב' ה') וכיוצא בזה, כלומר ועתה אתה בני ראה גם ראה מאיזה כת משלשת הכתות האלה אתה. בחן עצמך בשלושתם והבין מהם אחר איזו מהן ראוי להמשך ותדע ותשכל מן מוצא דבר כי המין הראשון שחלקנוהו לשני מינים שהוא כולל המונים ורבנים כל אחד מהם יחלק עוד למינים רבים מאד עד שהגיע החלוק אל אישים מצד התחלק האמונות והדעות הרבות המשתנות והמחלפות הצדדים בעניינים המשתפים את האדם עם השם ית'. והם הדרכים הנקראים מדרגות אנושיות אמיתיות עליות ותחתיות, מהן סבוביות מהן הולכות לפנים …

… בכלל והיותו נברא בכח השמות, וידעת שאתה כללי למציאות מצד אחד ופרטי לו מצד אחד, ונודע לך בביאור שאתה כבר היית מכלל ההמון הנזכר שהוא חלק משני המינים הנזכרים שהם ההמונים והרבנים, יתחייב מזאת הידיעה שידעת שתדלג ממדרגת ההמון אל מדרגת הרבנים. ותהיה אצלם פרטי מצד אחד וכללי מצד היותך כולל כל דעותיהם הכלליות. ואין ראוי שתיפרד מהם עד שתשיג זה. ואחר היותך כללי ביניהם שוב עוד למדרגת הפילוסופים והיה ביניהם פרטי והשתדל גם כן עוד לשוב כללי יודע כל …

דע כי ההמון כולם אנשים שומרי מצוה בהכרח מתוך מציאות המין האנושי לקיים קבוציו זה, והמצוות אצלם בעניינים המוסכמים, והלשון והמכתב האנושיים לעדים נאמנים על זה. כי האיש הנולד בן יוונים יסכים לדבר בלשונם ולכתוב ככתבם, והנולד בן לועזים גם כן יהיה …

מיני החכמים שלשה. והם נביאים, וחכמי לב, וחוקרי מדע. הנביאים הם אשר השפע האלהי מכריחם ומניעם לדבר או לחבר. וחכמי הלב אשר לבם זך ונקי ובר ומדברים ברוח הקודש וכותבים ספרי חכמת התורה האלהית אשר קבלו מה שקבלו מן הנביאים פה אל פה או העירום ספרים אל עניינים מקובלים שהם נעלמים מאד מן ההמון. וחוקרי מדע הם אשר השתדלו מלבם ומדעתם להשיג השגות נעלמות, ועשו כן מפני היותם אוהבי החכמה. ועל כן נקראו פילוסופים שפירושו אוהבי החכמה והיא מילה יונית, ושמוה בחיבורי החכמה כאילו היא בלשון הקודש. וגם הפעילו עניינה לפי צורך מחברי ספרי החכמה.

… שם מאמר ר' אליעזר שאמר בעניין סוד מהיכן נבראו שמים וארץ כמו שרמזו בפרק כ"ו בחלק שני. ועוד אמר נפלאות בפרק כ"ט בחלק שני בהקדמה הראשונה והשנית. והראשונה היא שבא להודיענו בה שכל מה שזכר במעשה בראשית בתורה אינו כולו לפי פשוטו על מה שידמו ממנו ההמון. ואמר שאילו היה העניין כן לא היו מסתירים אותו אנשי החכמה ולא היו החכמים ממליצים מליצות בהעלמו. והמשיך העניין ההוא עד סופו והגיד בו נפלאות וגלה בו סודות נוראות, וכאילו לא בא לגלותם כי אם להסתירם. ומי יגלה …

דע כי כל נביא מהנביאים הראשונים הוכרחו לדבר מה שדברו ולחבר מה שחברו, עד אשר תמצא מהם רבים יאמרו שאין דעתם לדבר כלל בפני המון עמי הארץ הנאבדים במחשכי הזמן. והשפע האלוהי השופע עליהם מכריחם לדבר ואפילו יגיע להם בזיונות, כמאמר הנביא "גוי נתתי למכים ולחיי למורטים פני לא הסתרתי מכלמות ורוק" (ישעיה נ' ו'). וזה הנביא ג"כ אומר "הֵן אֲדֹנָי יֱהֹוִה יַעֲזָר לִי מִי …

… עליהם כרב והם כולם כתלמידיך. אך אל יחר אפך בהם אבל תרחם עליהם כרחם האבות על בניהם. ולא תודיעם כל רחמיך אבל כבשם תמיד תחת זעמך. ובלשונך תנקם והכם ומהם אל תתנקם ולפעמים הצדיקם ואמצם וחזקם ומנחל עדניך תשקם. ורם קולך לפני כל ההמון לבזות תמיד הממון, המביא הנפש לידי שממון ובשרם במטמון, אשר בשרנו בו בן עמרם כמשל קדמון הנקרא בשם אמון, ובנה לך היכל וארמון, מדברי בן מיימון ותהיה תמיד מלא מצות כרימון ועשה לך מהם פעמון זהב ורימון, וקשקש בם לאזני העוברים, …

… ההוא על צד הספור וההגדה, שהיא ידועה שלא ישקר. כאשר אמר "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם" (שמואל א' טו' כט'). כאשר יסופר להמון בלי מופת שהשם ית' אחד, וידוע כי יש בזה מופתים נחתכים הרבה ואין כח בדעת ההמון להשיגם. ולפיכך הונחו עם הקבלה לבדה המספקת להם.

… שסתרי התורה הוא השם המיוחד, ואם אי אפשר לפועלם איך ישתמשו בו. אמנם לכבוד הש"י מותר לפי הזמן והמקום כאשר עשו הנביאים האמיתיים ע"ה. וכמו שאמר הכתוב "ולמען ספר שמי בכל הארץ" (שמות ט' טז'), מתוך שינוי הטבע. כי לא יתודע מעלת שמו ית' להמון אלא מתוך זה. ולפיכך כשאמר אדם בפיו או כותב בספר שאפשר לשנות את הטבע אין ראוי למשכיל להכזיבו, אם הוא בעל תורה ומתייחס במאמיניה. אמנם יאמין שאפשר זה לעשותו לכל יודע דרך בכוח השם, וכשיכוון ידע האמת בו ויעלה אז ממדרגת …

… מרגליות ומתפחדים פחד גדול בעיינם בהם בעת צרכם. ואלה הדברים עניינים קרובים לשגע בהם בני אדם הטובים ההם ואחרים כמותם כמו שאמר הרב ז"ל. ומעניין שם אחד תבין שאר העניינים ותדע שכל המינים שדומים לעניינים אלו לא די להם לפתאים שחושבים שיש בהם ממשות, אלא שלפי דעתם משתמשין בשמות שהם אצלם קדש קדשים ופועלים בם לפי מחשבתם בחולי חולין ובהבלים. וכל שכן אם יקרה במקרה פעם מן פעמים שתפעל להם שום פעולה מהם, שהם יאמינו שעניינם אמת פעלם, והבא להכחישם מזה יאמרו …

וכבר ידעת מה אמר הרב בעניין מפסידי האמונה בעבור סתרי תורה. וזכר שם שזה יקרה לכל חסר שלא נשלם בחכמה האלהית כשיודיעוהו שהדבר אינו כמו שהיה מציירו מתחילה, אבל הפכו בציורים רבים. וזה הסוד עליון אינו ראוי לגלותו להמון העם ולא למתחילים להכנס לפרדס ולא לחכמי התלמוד שלא שמעו דבר מן החכמה האלהית. אבל ראוי לגלותו לשלמים שהם אוהבי החכמה באמת לשמה, לדבר, ומבקשים אותה כאשר מבקשים הפתאים הכסף שהוא אצלם בתכלית התאוה והכיסוף, ומחפשים אותה כאשר יחפשו העשירים …

ואם כן יתבאר לך מזה כולו שדבר השם ית' המגיע לנביא ואפילו למשה רבינו ע"ה, אינו כאשר ידמוהו ההמון ההולכים שלא ישכילו מושכל כלל, אבל ימשכו אחר השגות מורגשות ומדומות ויחשבו כי מה שאינו מורגש או מדומה אין לו מציאות. אבל הדבר הוא בלא ספק כי השכל המושפע מהשם על הנביא פועל בנפש הנביא ובדיבורה ומהדבור הנשפע מהנפש, יושפע כח על הדמיון …

… והמכתב והלוחות הם מעשים טבעיים בלא ספק כשאר מעשה בראשית. כמו שאמר הרב ז"ל, אמנם פירש אונקולוס כאשר פירש על מלת אצבע, אצבעא, ולא הוציאו מפשוטו, הוא לסוד נפלא. ולא יעלם אצלי שנעלם זה מן הרב כמו שזכר שם, אבל נראה שלא אמר זה אלא כדי שלא יתגלה הסוד להמון.

… הפרטית הראשונה "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". וחתם כל ששת ימי הבראשית בחותם אחד והוא "ויהי ערב ויהי בקר". ולא חתם יום השביעי בחותם ערב ובקר לסוד מופלא ומכוסה. וזה כולו וכל הדומה לו אם הוא כפשוטו יובן מהרה, כי המובן ממנו בלי ציור עניין מושכל הוא כל מה שהמון העם מודים בו. והוא כי השם ברא בתחילה את השמים ואת הארץ, והארץ היתה כשנבראת תהו ובהו, כלומר לא היתה מיושבת שעדיין לא נברא אדם. ואמנם מציאות תהו ובהו בארץ הוא בעבור היותה ג"כ חשך והוא על פני תהומה של הארץ, ורוח אלהים …

… החומרי האנושי ההיולאני שהוא הגואל והמושיע הנפש וכל כוחותיה הנפשיות המעולות מתחת ידי המלכים הגופניים ועממיהם וכוחותיהם התאוויות הפחותות. וזה העניין מצוה וחובה לגלותו לכל משכיל ממשכילי ישראל להושיעו מפני שיש דברים רבים שהם הפך דעות המון הרבנים, כל שכן שהם חולקים על כל מחשבות המון עמי הארצות. ראוי לכל משכיל המבקש להתנבאות שיראה בעיניו ובלבבו כל איש ואיש מאנשי הארץ הסכלים כאילו הם קופים וכל מעשיהם כמעשי התוכים ומחשבותיהם כמחשבות השנהבים שכל אלה …

… ישמחו בו תכלית שמחה. כעניין ויהי "דוד מפזז ומכרכר לפני (הארון) [יהוה]" (שמואל ב' ו' טז'). ואע"פ שנאמר על מיכל אשתו "ותבז לו בלבו" (שם). כי על כן לא זכתה לבן ראוי למלך, וזכתה בו בת שבע. והמשכיל יבין זאת. וכן חייב כל משכיל שלם לבזות דיעות ההמון בענייני כבוד האל ולכבדם כשאר ענייני הבליהם אשר לא מעלים ולא מורידים כי המה הבל. רק רזיאל פירש עוד סוד השם יותר באומרו מפורש כי שם יי' הוא כבוד יי' והוא חש"מל מש"לח את השעיר המדברה, וזה כולו מבואר. ועוד פירשו יותר ואמר …