הַר עֵיבָל

… הם חותמות של שם המפורש שבהם העולם נדון ומהם הטוב והרע מתפשטים. והברכה היא שפע הטובה ויתרון כחה, והקללה היא חסרון הטובה וגרעון כחה. והשם צוה לחלק את שתיהן על שני הרים כאמרו " ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל". וזה הם חרבן וזה הם בניין כי הכחות מתהפכות והרוחות נערכות וכסדר הן הולכות בממשלות ובממלכות ועל פי המדבר נסמכות בחי ובצמח ובמתכות וכל העולמות אחריו נמשכות בקללות ובברכות. ולפיכך נחלקו י"ב שבטים בהם שמעונ …

… אלהים אחרים אשר אין להם ידיעה בם מה הם ומי הם. וצוה תמיד בידיעת השם מפני שאי אפשר לסור מאחריו עם הידיעה באמתיות. ורמז "ונתת את הברכה על הר גריזים" ג' רזים כתי' י' שמות הקדש רמ"ז י"ג המחז"ר י"ב חמ"ר חרב"ן. עיבל בנין מחבי"ר בעלי חמר זה אל"ף מחזו"ר מחזור הפוך. גרזי"ם ועיב"ל י"ד שמות עם י"ד, ה"ר וה"ר הרהו"ר י"ו שמות ידי"ו רב לו ידיו די לו סימן יהוד"ה. וביאורם "הלא המה בעבר הירדן" הנה עב"ר הירד"ן ואברה"ם העבר"י שוים בגימ' "אחרי דרך מבוא השמש" ראשי …

… עליו עלת ושלמים. ונאמר "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היט"ב". שם הקדש שעליו כל הכוונה באר היטב. בברכ"ה סימן לגאולה בארכו ואברכך באלף הששי לשנות היצירה בתשלום אלף ומאתים ועשרים ושתים שנה הבית. מיד החל להודיענו סוד הר עיבל והר גריזים. אלה יעמדו י' אהל מועד לברך. ואלה יעמדו ו' י' אהל מועד על הקללה. "לברך את העם" עם ברכת האל י' ו' י'. הנה באר היטב בע' לשון ה הי היט היטב, ד"ם כב"ד, ד"ם ודי"ו, אד"ם וחו"ה, הכ"ה והל"ה, דינ"ו לבקר משפט, …

… יהיה מצורתו, זרע יהודה מרוצתו מצורתו. וללוי אמר לו לו יאמר "תרועה יתקעו למסעיהם". תמיך ואוריך לאיש חסידך ישאל חסידך תמי"ך ואורי"ך תשוב"ה לאיש חסיד"ך לאיש מבין. אשר נסיתו במסה בהפך בעלה. תריבה"ו רוח הקדש. על מי מריבה מים הר עיבל. "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך: ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה" ממקומ"ו. כבר נודע כי אין תכלית לדרך זו והכוונה מופלאה מאד בכל זאת. והסדר לבנימין וליוסף ולזבולן ויששכר …