הַזָּאָה

… מורה שלא קרה לה אחד משני המקרים הנזכרים מעול"ם, לא מו"ם ולא ע"ל. ורמז אלעזר הכהן, א"ש לבנ"ה, טב"ע וצור"ה אשר בו החפ"ץ הקדמו"ן והוא חמ"ר הקה"ל. ואמרו "ושחט אותה לפניו" כאמרו "ושרף את הפרה לעיניו". ואמרו "מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים".

אמר אברהם המחבר על זה כי פנה עולם האדם דמה, ולפיכך אם תמנה דמ"ה ז' פעמים מיד תקח כל כח הפרה. כי כח הפרה תלוי בכ"ג שהוא מספר סנהדרין קטנה והוא רמז כ"ה תברכו, בכ"ג תברכו בסנהדרין קטנה, והוא רמז באמרו והז"ה. וסוד שב"ע פעמי"ם בסוד שבעי"ם פע"ם רמז לשבעים זקנים שהם סנהדרין גדולה, והמזה הוא המשלים לשבעים ואחד והוא המכריע. והשוחט הפרה והשורף אותה והאוסף את אפרה שלשתם רמזו לבית דין ראשון. ושלשת בתי דינין אלה רמז …