הַגָּדַת עֲתִידוֹת

הנה כבר הורה כתיבת זה השם יותר ממה שהיה ראוי לרמוז ממנו בכתב. ואמנם "אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא" (משלי ט' יב'). ואני יודע שאם אדם חכם היה כותב בשום ספר סוד א'ח'ח'ל'ו'ל'ת' ולא היה מוסר ממנו קבלה לשום אדם שבעולם והיו כל חכמי הארץ מתקבצין על התיבה ההיא לא היו יודעים אמתתה. ואם היה אחד מהם מכירה אין ספק שהיה ראוי לומר רוח הקודש נזרקה בו, שהיא קצת דרך נבואה להגיד דבר נעלם ונסתר, ודומה זה להגדת העתידות שהנביאים מתפארים בה. ואצלנו זו דרך ראשי"ת נבוא"ה שתורה לנו בריא"ת האנו"ש ותעיד על נשיא"ת הבור"א ועל ירא"ת השט"ן, ודע זה מאד מאד.

… ולא תשרף, ו"שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים לב' ז'). והם הם האותיות הנקראים אורים ותומים שהם מאירים עיני הלבבות ומשלימים רעיוני המחשבות ומזכים הדעות העליונות ומראים דרכי התבונות ומודיעים המעמדות ומורים מציאות הויות הנפרדות ומגידים העתידות.