הַשָּׂגַת שְׁלִילָה

… המציאות בבחינת עצמו ושהעדרו נמנע ושכל נמצא תלוי בו והוא אינו תלוי בזולתו. ואי אפשר להפילו תחת דבר נמצא נקרא בשם מן השמות. על כן כל שלם וכל חכם וכל נברא ידע והשיג שאין קרבתינו אל השגתו ית' כי אם על דרך אחת, והיא הנקראת השגת שלילה מופתית. וזו היא ידיעת השם בשם שהיא ידיעה אמתית לבדה בהשגתו ית', אבל השגת בריותיו היא נחלקת לפי האנושות לג' חלקים והיא השגת כל איש ואיש ממנו מה שלמטה ממנו ועצמו ובהשגת עצמו נשיג מהות מה שלמטה ממנו בשמות מחויבים …

… בזה כעניין זה שזכר הבחינה על דרך שלילות באמרו "אשר לא דברו יהוה". ולמה לא אמרו "איכה נדע את הדבר אשר דברו יהוה" והיה נותן האות אשר ידבר אם יהיה ואם יבא אבל זכרו בלאוין. רק זה העניין הורה בו סוד מופלג והגיד כי הידיעה בשלילות היא ידיעה מספקת לאמת בהן האמתיות בידיעות בחיובים בעצמם כשתודע השלילה במופת בחיוב. והנה העם הזה בקש השם להנקם מהם לולי תפלת מרע"ה ומפני שטענתם בכח והיכולת לומר "ועתה יגדל נא כח יהוה" וכו'.