הֹוֶה הָיָה וְיִהְיֶה

ודע כי השם הזה הנכבד אמיתתו משולש. כמו שבא בברכה משולשת של ברכת כהנים ובקדושה משולשת, מלך, מלך, ימלוך. הוה, והיה, ויהיה. והם שלשת שמות הקודש מצורפים יחד כזו הצורה, יה, הו, הו, הי, הו, יה. וכן היה והוה ויהיה. וכן, וה הי, הו הו, יה, יה. ועוד כן יהיה, והוה והיה. ועניינו, יה, יה, יה, וה, וה, וה. והנו, יהוה, יהוה, יהוה. האחד נקרא אלהי אברהם. וסודו כנגד החכמה שהיא חסד שעשה הקב"ה עם אברהם אבינו שנעשו שתי כליותיו כשתי מעיינות חכמה מן המעין האחד שתה והתחכם. ומן השני שתה והתחסד. והחכמה מושכלת והחסד גופני מורגש.

ויש נגזרות נעלמות ומן הנגזרות הנעלמות שם יהו"ה ושם אֶהְיֶה. ואמנם נודעה גזרתם למקובלים והיא באמת גזרה לזה מן הוה ולזה מן היה ושניהם יורו על הויה אלא שזה מורה על הויה שהיא הוה תמידית נצחית בהיות היוד היא המקבלת החדוש בהויה הקדומה הנמצאת וגם מורה הוא בעצמו על הויה עתידה להיות בסוד יפורש. כי כן סוד שם המפורש י שלם יפורש. והשני מורה על עתיד בעצמו שיהיה עם מי שיהיה עמו באמרו יי עמכם בהיותכם עמו. וכבר רמזנוהו למעלה.

וזהו סוד שלשה שמות הקדש המורים על יחוד השלוש ועל שלוש היחוד ברמז יהי"ה והי"ה והו"ה והכל שווה. ואם כן אמר מעתה ששלשת הנפשות הן נפש אחת מיוחדת ומשולשת ושם זאת יוד הא ושם זאת יוד הא ושם זאת יוד הא רמז להן "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת".