הִדַּמּוּת לָאֵל

9 הפניות ב־4 ספרים

חיי הנפש

עמ' נו§77

התכליות כולם כמו שהוא פועל הפעולות כולם בפועל תמיד מעת שנפעלו מתוך אמיתת מציאות עצמו המחויב. כי הוא סבה ועילה וראשית והתחלה ראשונה לכל ובו הכל ומאתו הכל והוא כל לכל וכל לכל חלק הנכלל בכל והוא הכל ית' שמו. ועל זה יתחייב כל משכיל להדמות לו עד שיהיה כל אחד היותו חלק. ולא יתכן לו להיותו כולו מצד גופו כי אם מצד נפשו ושכלו. והעניין הוא שהנפש כל, מצד מציאותה וחלק מצד הגוף, והיא כל שכל מצד שכלה. ובעת הדבקה לשכל והפרדה מן הגוף הנה היא והוא כל,

סתרי תורה

עמ' קמ§237

שהודעתיך זה אראך דרכו כולה שלא תשכחנה לעולם. והיא זו, בעת שתדע בעצמך שנשלמת בשלמות המדות הטובות המעידות על צורת הכח המדמה ועל אמיתת מהותו אצלך, ותדע שנשלמת בידיעת מדות השם הידועות שבהם העולם מתנהג תמיד, ותרדוף דעתך אחר שכלך להדמות לו בהם כפי יכולתך תמיד, ותכיר בשכלך שכבר בטלת הכוחות הנקראות מותרות ממך וכל כוונתך לשם שמים, ואתה ירא את יי' תכלית יראה אמיתית כמו שאתה היית ירא ממלאך המות בראותך אותו כולו מלא עינים, ובשמאלו אש שורפת ובימינו חרב פיפיות נוקמת

עמ' קעו§298

כל משכיל שחננו קונו שכל והשיג העניין שסבבנו סביבו מראש הספר הזה ועד פה, יוכל להשכיל ולהבין ולדעת מתוך דברינו, כי כל מעלת האדם האחרונה והשלמות הגדול אשר אפשר לו להגיע לעצמו בפועל הוא בהיותו מתדמה לקונו בכל ענייניו. ואם כן ידוע שאי אפשר לו להגיע אל המעלה העליונה ההיא, כי אם בידיעת השם ית'. כלומר שידע האדם את השם תחלה ומזה יתחייב שידע לפי מה שאפשר לו לדעת מצד היותו אדם שלם איך השם יודע אותו. מפני שהוא חלק וכל. חלק

עמ' קצ§315

המעלות של המדות ימצאו לחלק המתעורר לבדו, והחלק המרגיש בזה העניין אינו רק שמש לחלק המתעורר ובהם כל המעשים. ראה והתבונן בדבריו התבוננות שכליי ותיבדל בעבורם מכל מין האדם הכללי, ותשוב אצל השם מיוחד כולל, ותקרא אז בשם אלהים חיים, ותתדמה לאלהים חיים. והשב הדברים האלה בשכלך אל הפרק האחרון של ה"מורה" שהוא פרק נ"ד, ותבין כוונת הרב כולה בכל ספרו ובכל מה שהאמין בהצלחת האדם השפל הזה, ובאיזה דרך יחיה אחרי מותו. כמו שרמזו גם כן בפרק נ"א בחלק השלישי באמרו

נר אלהים

עמ' נו§76

חכמ"ה שבו יכול לכלכל דבריו במשפט. ובהזכירו שם רבו לכל חפץ שיחפוץ יבורך ויקבל שפע ואצילות ממנו ויעשה השם חפצו ולא ישוב ריקם. בדבר, כמשה וכיהושע ושמואל ואליהו ואלישע וכל הדומים להם. אך צריך המקבל כח בארץ שיהיה דומה לשוכני השמים בכל ענייניו כפי יכולת האדם הטוב החכם השלם. לא שיהיה דומה לשוכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ותאבים להשתמש בעפרוריתם. על כן צריך המשתמש בשם, אחר שכל הכלים שמשתמשין בהם נמסרו בידו, שיהיה איש אלהים איש חמודות איש חסד אהוב מלמעלה ונחמד מלמטה, וכל המדות

עמ' קיט§166

ללכת בה כשירצה להמשך אחר

עמ' קכ§173

ותתדמה לו, יאהבך השם

ספר החשק

עמ' ב§4

התורה והמצוה על ידו, "ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם" (במדבר יא' כט'). וזה הפך מן ההדיוט המושל, שהנה הוא לא יחפוץ שידמה לו שום אדם מכל העם. והשם יתברך דמה את האדם השלם אל עצמו בזה שגם הוא חפץ להשלים את האדם עד שידמה לו. וזה החשק המשותף עם השפע הנשפע מאתו על האדם הביאו להמציא כלים מביאים את האדם לידי התדבקותו בו בקלות. והספר והכתב הנכתב בספר, הוא יורה על האמת הנמצא והנחשב בלב. והמציא הלב והמוח במחשבה. ואלה הם המעשים

עמ' ג§5

יתברך. ואמנם המתן על הפרט, הוא אשר נתנו השם לכל חי מדבר בפרט, וממנו נשפע ונהיה גם לזולת החי המדבר בעבור החי המדבר, ובדמותו לפי המורגש והמושכל. שהדבר הוא כן בלא ספק. והשם חנן לי מעט מדע ברחמיו הרבים יתברך, וחפצנו גם אנחנו להתדמות לו ולתת ממדענו זה לנמצא הראוי לקבלו כאשר הביאנו אליו חשק אהבתו ברצותו לבוא לחסות בצל כנפי השכינה לקבל שום דבר מחכמה העליונה. ועל כן אני הצעיר נעתיאל בן רזיאל (גימ' אברהם) בן שלויאל (בגי' שמואל), כתבתי ספר זה הנקרא ספר "החשק" לאיש חושק חושקו,