הֶבֶל

12 הפניות ב־6 ספרים

אמרי שפר

עמ' סא§150

שנים שהם שני פנים. נפשניים כשפניים בכח ל'. ואמרו ז"ל למה נקרא שמם כשפים מפני שהם מכחישים פמליא של מעלה. והיא שאות ל' מעידה עליה. כי הלימוד הוא תכלית יצירת הוולד. וידוע כי הבן הראשון הנולד מן אדם ומן חוה נקרא שמו קי"ן והשני הב"ל. והנה קין נקרא איש.

מפתח החכמות

עמ' י§17

ושם נח מן ינחמנו גם נחמתי מן אמחה או אמור אמחה מן נחמתי, ומן וינחם על דרך הסוד. וכן שת מן שת לי וכן שם עיר חנוך כמו שם בן בונה הנולד בעת בנינה. ושם מקום ישיבת קין נד כשם קללתו נע ונד ושם קין מן קניתי. אבל שם הבל נגזר בגזרה נעלמת וגלויה, נעלמת מפני שלא נגזרה גזרתו, וגלויה מפני שמורה על מהותו בהתחלת מחשבה. כשם הנחש בעצמו שנגזר מן ניחוש ומן מהירות ומנוחה גם מן שתיקה ודבור כשם חשמל וסוד זה נח וחש כענין חש ומל. וכן חוה מן חיה גם אדם מן האדמה.

עמ' לא§47

הגמול והעונש לפי פשטי התורה על דרך המחשבה ההמונית, והוסיפה לחזק זה הדעת על ידי קין והבל וכל ידי הבאים אחריהם מן הקרובים בזמנם והגידה שנולד בן שלישי לאדם והוא בדמותו כצלמו וקראוהו אביו ואמו שת ואמרה אמו "כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין" ואחריו נולד אנוש ואמרו עליו שהיה עובד ע"ז אע"פ שאביו היה שלם כי אין מונע שיצא צדיק מרשע או רשע מצדיק אחר שרשות כל אדם נתונה להיות צדיק או רשע ואחר זה זכר לנו כמה ימי שני חיי כל אחד ואחד מעשרה ראשי דורות

עמ' לב§48

ולהענישו בדין הישר. וזהו הכלל אשר כללה אותו פרשת בראשית, והודיעתנו לפי מה שנראה מפשטי דבריה ענין כל הבריאה שמכללה האדם. ושאחד מיוחד היה, ראשון לכל מינו וגם הוא חטא לקונו. והוא בחטאו מת ונולדו לו שלשה בנים, האחד מהם שהוא הבכור הרג את אחיו מפני קנאת היות השם מקבל אחיו ומתרצה בו, ולא קבל מנחתו ולא נתרצה בו. ואע"פ כן נמחל חטא הרצח בקצת קללה שנתקלל. והורה לנו השם בזה שאין הכונה במציאות אחד משניהם וכשנולד השלישי שלם נמשכה הבריאה האנושית. ואע"פ

עמ' סב§64

מאכל חי. כתנות עור כת נערות וילבשם ובלי שם. הכרבים הרכבים להט החרב רטב הלחה המתהפכת הטל במקום החרב החרב במקום הטל כמעשה דגדעון בן יואש. לשמר את דרך עץ החיים לשמר ברוח הקדש אותיות הקדש. קין עץ נקי כסף נקי הבל הלב יאהב הזהב קין מיוחד ובנוי הבל עליון ותחתון. שת מיוחד ומפורש רעה צאן הרהור מיוחס אל הלב עבד אדמה כנגד הדם פרי האדמה פרי המזג אש דם השם מנחה מזג המח חם המזג מבכרת צאנו דם מנחה מורכבת ומחלבהן הם המח והלב צאנו דמיון הלב. זרע אחר יסודות

חיי הנפש

עמ' י§22

עשו הוליד כמה אלופים מיניים וגם ישמעאל הוליד י"ב נשיאים לאומותם וגם יעקב הוליד י"ב שבטים משתי נשיו ומשתי שפחותיו ועמהן בת אחת ושמה דינה מאשתו הראשונה. ולפי הקבלה תאומות נולדו עם כל אחד ואחד מן השבטים, וכן תאומות נולדו עם קין והבל אך לא נולדה תאומה עם שת. ועוד צריך שתתעורר לדבר מופלא שהוא, כי במוצאך עניין ספור מן הספורים שבאו בתורתנו האמיתית, שתדע אם הספור ההוא נוהג מנהג הטבע ואינו יוצא חוץ להיקש השכלי, או אם הוא בהפך זה. ואם אין

עמ' יב§25

ואחר שהתבאר לך זה הביאור המעולה, עליך שתדע סוד אדם וחוה וקין והבל הנולדים משניהם, ושת שבו התקיים המציאות מפני שנולד בצלם אלהים ודמותו, כאמרו: "ויולד בדמותו בצלמו ויקרא שמו שת" והוא מלשון יסוד. והבל כשמו כן הוא ואע"פ שמנחתו קובלה הנה תכליתו להרג בשדה חוץ מהישוב על ידי אחיו קין הרוצח וימחול לו עונו ואם הוא גדול מנשוא. והנה קין מלשון קניין וקנה דעת להזיק את הבל הנזק. וזה רוצח וזה נרצח ושניהם אחים שווים נולדו מבניין האשה, היא אשת

עמ' קכח§180

לצדיק בן רשע כי לא הגעתי לדעת מה שם אביו, אך שם אמו ידעתי כי הוא בן אדמה ואולי גם הוא בן עפר. ועל כן בלא ספק באו לו כל המקרים שקרו לו, כי תחילה אשתו הראשונה שהיא לילית ברחה ממנו, והשנית האכילתו סם המות, ובניו הרגו זה את זה, והב"ה קללו וגרשו מגן עדן. ואיני יודע יותר רעות מזה, שהרי נפסקו ממנו כל הטובות ובאו לו כל הרעות. וזה כולו בלא ספק בגמול אביו ואמו שהם עפר ואדמה והנסתר כולו מבואר נגלה מאד.

עמ' קמה§206

מעשיות. והשכל מורה לדבור והדבור למתעורר, והמתעורר לדמיון, והדמיון להרגש, וההרגש מתנועע בפועל כדי לעשות מצות השכל. ואז האדם אדם, והוא אשר יקרא בעל צלם אלהים ודמותו, בהיותו ממשיך כל כוחותיו על פי השכל, כדי למצוא חן בעיני יוצרו, וזולתו הוא הבל.

סתרי תורה

עמ' כז§61

אתה ואל עפר תשוב" (בראשיל ג' יט'). וכאמרו טרם זה "עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת". וכן חוה אמנם שמה כן מפני שהיא היתה אם כל חי, וכן קין "קניתי איש" מלשון קניין, ולפי הסוד מלשון קנאה שקנא על אחיו והרגו, והבל מלשון העדר הקניין שהוא ההבל כאשר סופו הבל ככתוב, "אדם להבל דמה" (תהלים קמד' ד'). וכתיב "ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל" (קהלת ג' יט'). וכן שלמה העיד בספר קהלת בראשו כמו שאמר "הבל הבלים", ובתוכו "כל ימי חיי הבלך" (ט' ט'), ובסופו

נר אלהים

עמ' נח§77

רו"ח ד"ם הנברא ברו"ן במ"ח בעצמ"ו אשר סודו מע"ץ הג"ן וגם האברי"ם, והוא להם לע"ץ חיי"ם ובעצמו היה חמ"ר י' וממנו עצ"ם החמ"ה אשר שם פע"ל החכמ"ה. וסוד צל"ם נקו"ד מדוי"ק מיוחד וכינוי. ואם תכיר צל"ם תכיר קי"ן, ואם תכיר הל"ב תכיר הב"ל שהוא עליון ותחתון, ואם תכיר ש"ת תכיר כל האדם ששמו מיוחד ומפורש. שי"ן ת"ו ינו"ן שמו ספירות מחשבות ספירות מחשבותיהן והן בכללן י' ספירות. והנהו על דמות המעלה כי סוד הדמות למעלה, על כן אין צלם במרכבה כי אם דמו"ת, דל"ת מ"ם

מפתח הרעיון

עמ' קנה§36

חלקים, ואין שכל לאדם בלא דבור, ואין הבנת דיבור בלי ידיעת סודות, שם, ומלה, ופעולה. ואין הבנת אלה השלשה עניינים בלתי ידיעת פרטיהם. ועתה נודיע קצת מפרטם. ונקדים הקדמה אחת ונאמר שאין איש בלא איש ואשה לפי הטבע, ואין קין והבל ושת בלתי אדם וחוה. והנה אדם וחוה לבדם בעלי הפלא, והוא היות אדם מן אדמה לא מזרע אב ואם, והיות חוה מצלע האדם לא מזרע אב ואם כמטבע האנושות, אך מהם ולפנים הטבע פועל כמנהגו. וגם יש עוד פלא אחד בזמנים ההם הראשונים הנזכרים בתורה