הֵ"א הַיְדִיעָה

… מיוחד והוא שבת מטעם "וישבות", ונתברך מטעם "ויברך" ונתקדש מטעם "ויקדש". אם כן הוא, הנה ההבדל גדול ביניהם מצדדין רבים. גם הוא נקרא יום שביעי. וה' של "הששי" וה' של "השביעי", שהם נוספים על מספר יחס הזמן, הם להורות על שתוף הבריאה שבזה ה' הידיעה ובזה ה' הידיעה גם כן. אך יום השבת הוא לבדו קדוש לה', ככתוב "ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך" (שמות כ' י') אשר בירך אותו ויקדש אותו, מפני שבו שבת וינפש.

ושני ההיי"ן באו בשם כמו שהם להורות על ה' ספירות שהם חול, וה' שהם קדש כדמיון י' אצבעות, ה' ימניים וה' שמאליים, אלה קדש ואלה חול. ועל זה הסוד אנו מסתכלין בצפרניים בהבדלה, ואנו מברכין "בורא מאורי האש", כי מאורי האש הם י' מאורות, כעשר …

… אמיתת החכמה ולמחפשי סתרי תורה מעניין פשטי הכתובים. ואם כן אין דרך להביא מופת על מה שיחקר בחכמה, כי אם מופת מורגש ומושכל מקובל תוריי אלהיי, ר"ל מסתרי תורה. כגון היות האדם בכל מקום שבא בתורה שם המין בהכרח. כי לא ימצא שם העצם בה"א הידיעה. וכגון סוד מלת "היום" שרמזתי בסוד פקידה הוא סוד ד'. וכן היות אלהי"ם שם התואר, והיות יי' שם העצם. ואפילו אם הוא שם התואר ג"כ, כי הנה בא זה בה"א הידיעה ולא בא זה בשום מקום. ורבים כאלה בסתרי תורה שאין דבר …

… אלהים" (שם ד'). בא עוד "ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים" (שם ו'). ובשכר הסתרת פנים זכה לקלסתר פנים, ובשכר כי ירא מהביט זכה לותמונת יהוה יביט. וזה הראשון האלהים בה"א הידיעה והוא סוד הכוחות האלהיות הפועלים באנושות בהפכים לפי הכרח טבע החומר והצורה. על כן הטבע אלהי"ם. אמנם האלהי"ם הוא מלאך האלהי"ם הכולל אדנ"י י"ה ו"ה גם סוד אהי"ה. ועל זה הכנוי הוא הכסא שהוא הטבע אשר עליו שוכן …

… אחד מהם דבר ממה שלא יקבלהו שם העצם שהם ארבעה עניינים. ואלה הם: פעל"ה שהיא תורה על זמן עבר או עומד או עתיד. ורבו"י שהוא מורה על רבים יחד כגון י"ם של זכרים או ו"ת של נקבות שאלה מורים על רבים או על רבות. ודע"ת כגון ה"א הידיעה שבראש התיבה גם כן המודיעה הדבר כגון ה"א של שם האדם המורה על שם המין, וכמוהו גם כן ה"א האלהי"ם. וסמיכ"ה כגון אלה"י ישראל. והנה הג' מאלה הד' משתתפים עם מלת אלהי"ם שהוא שם מיוחס לשם ית' בשם התואר, והם ריבוי דעת וסמיכה אבל פעולה לא תשתתף …

… לנקום נקמת השם ממשכחי שמו. וזכר עמו שלשה תארים שהם הצריכים יותר מכל דבר ולא שתפם כלל, אבל שם כל תאר מיוחד לעצמו באמרו הגדול הגבור הנורא. ולא שם בהם ו"ו ולא שם אל מפני שזה הוא סוד הרחמים לצדיקים, כלומר בהיות שמו הגדול מתגדל ומתגבר ונורא בה"א הידיעה. כי כשיודע זה לכל יודעו, מיד יכנע כל כח גופני כללי או פרטי תחתיו. כי מדת הגדולה היא המורה על מעלת בעליה ומדת הגבורה מביאה פחד בלבבות ומדת היראה המקיימת שתי המדות הראשונות בחזקה. והאחרונה מביאה להשמר מכל …