הַשְׁגָּחָה כְּלָלִית

אם כן יהיה כח השם הנכבד מתפשט לפי פעלו ב[כל]איש ואיש מהמין זולת כחו בצורותיה אשר כולן אחת. ודרכו עם הכלל כללי ועם הפרט פרטי. והכללי ממציא ומשפיע ושומר מתמיד מה שהמציא והשפיע. והפרטי בפרטי כחלק בכל והכללי בכללי בכל בחלקים.

ואחר שהדבר כן בהיות ההנהגה ממנו כללית, כוללת אומה או עשרה אישים ממנה להשלים עשרת שכלים נפרדים והחזן מן המנין שהוא המנהיג, או חתן שהוא המלך, אבל לא אבֶל ולא אשה ולא קטן שאינו בר מצוה או אינו יודע למי מברכין, אז יקרא מלאך האלהים כלומר שליח הכחות האלהיות. וסוד האלהים בסוד …

… למינם. אך במוצאנו כתוב בתורה "תוצא הארץ נפש חיה למינה", וכן על כל בעל חיים נברא נאמר עליו לשון כלל המין, כאשר נאמר גם כן זה הלשון על כלל הצמחים באמרו "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו". אמרנו כי זה הוא להורות על ההשגחה הכללית שעליהם, ולא על הבריאה לבד. ואמנם באדם ההשגחה פרטית בבריאה מאמרו "נעשה אדם" ולא אמר יעשה אדם מן הארץ, ולא תוצא הארץ. ואע"פ שכבר אמר אומר "תוצא הארץ נפש חיה" זו נפשו של אדם הראשון, שנאמר "ויהי האדם לנפש חיה", …