הֵן וְלָאו

… וקבלת הנאה מזיו השכינה והעונש הפכם, והבן כל זה. ואחר שבארתי לך ג' הדרכים האלה על צד הקבלה אודיעם לך עוד על צד החכמה הנחקרת. דע כי חכמי המחקר מחלקים שלשת הדרכים הנזכרים לי"ב חלקים ונותנים לכל חלק ארבעה ומשתפים אליו הין ולאו, כאשר גזרה החכמה לפי עניין החלוקה ההכרחית. וצריכים אל האותיות ומלות נוספות לקשר בם העניינים. וראיתי משימים אותם עם חבור מלת מציאות.

ואחרי אמרם מה שאמרו בי"ב דרכים אלה ביארנו ענייניהם כמו שתשמע. והוא שהורו בזה סוד ההגיון, ושכל הדיבור תלוי בהין ולאו לאמת בם עניין או להכחישו בם. והורו ההבדל הגדול שיש בין הקדים העניין להין או ללאו, ובין הקדים הין או לאו לעניין, ובין בוא שני לאווין יחד, או שני הינים יחד. ואמרו, כי אמרנו מחוייב שימצא הוא שווה לאמרנו לא אפשר שלא ימצא. מפני בוא שני …

… זה הצירוף המחובר המעולה לפי דעת חכמי המחקר הנקראים אצלנו בשם פילוסופים, הוא שכל שלשה עניינים הם מורים עניין אחד. ויהיו עם זה כללי העניינים ארבעה לבד. והנה כל הצירוף וההיפוך הוא בין שני עניינים ראשונים והם הין ולאו, כלומר שכל י"ב דרכים הולכים תמיד על שני הלשונות. והם שימצא שלא ימצא, שימצא שלא ימצא, ואינם משתנים כלום מזה הדרך. ונבדלים עוד בין הין והין ובין לאו ללאו, כלומר מחוייב מחוייב לא מחוייב לא מחוייב. וכן השאר כעניין הזה בעצמו. ואחר שביארנו השווי בהם נבאר …

… מיושב כמו שאמרתי לך. ולו שני ראשים והם יושבים על הרוחב התחתון, כי אין לו רוחב אחד כלומר שתי דעות יש בציור הראש, והוא כח שני היצרים שהם דנים זה את זה ומכחישים זה את זה ורודפים זה את זה וצדים זה את זה. כשזה אומר הין וזה אומר לאו, וכשזה אומר לאו זה אומר הין. וחשבון שם צד"י לעד, שניהם מחוברים הין בלאו גם לאו בהין. וכן כתבו החכמים ז"ל בעניין שבת, שני מלאכים מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו מצא נר דלוק ומיטה מוצעת ושלחן ערוך מלאך טוב אומר יהי רצון לשבת …