חָכָם גִּבּוֹר וְעָשִׁיר

3 הפניות ב־3 ספרים

מפתח השמות

עמ' סג§69

ולפיכך המתנבאים מכינים עצמם על דרך הנגון לקבל שפע מן השכל הפועל ויבוא להם הדבור גם כן מנגן ומרנן ומפזז ומכרכר. שזהו טבע באדם לקבל מתוך שמחה כמו שאמרו לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך שמחה. ונאמר אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר. והחכם הנה הוא השלם במדותיו, והגבור הוא הכובש את יצרו, והעשיר הוא השמח בחלקו. ומהות הנבואה ואמתתה הוא שפע שופע מהשם יתע' באמצעות השכל הפועל על הכח הדברי וממנו עובר לכח המדמה וממנו עובר לכח המתעורר וממנו

מפתח התוכחות

עמ' עב§68

בחזקה. כעניין משה ויהושע ודוד ושלמה. ועניין המשיח הכל יכירהו, על כן אין צרך להודיע פה ענינו יותר מזה מפני שעתיד להגלות במהרה בימינו. ואמנם בחינת כל נביא שענינו כשאר נביאי האמת או המשיח טרם התגלותו לכל, הוא שיהיה חכם גדול בידיעת השם ועשיר גדול בלבו, וכובש את יצרו הגדול והחזק והתקיף והאמיץ. והוא כובשו תחלה לרוב יראת שמים שבו בטבע, ואחר כן כובשו בהיותו עשיר שמח בחלקו ואינו משגיח בהבלי הזמן בהשגחה מזקת למציאות שכלו אתו. ואחר כן כובשו מצד חוזק חכמתו המחייבת לו תכלית

ספר החשק

עמ' קג§598

תבין סוד כל המדות מאותן קצוות התעוררות הנזכרות בשמחה ובהפכה ובמה שביניהם מן הקרבה והריחוק. וכבר ידעת מאמר חכמינו ז"ל "אין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך שמחה" (שבת ל:). וכן אמרו עוד "אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר" (שבת צב.). ואלה הם בלא ספק מדות ראויות להיותן קודמות לכל נביא, אלא שהן מדרגות. ואמנם הפכיהם לגמרי הם הם מונעיהם. ואמנם האומר  אין הנבואה שורה בחוצה לארץ אלא א"כ שרתה תחילה בארץ, הוא מאמר אמיתי, רק אין