חֹם

8 הפניות ב־2 ספרים

מפתח השמות

עמ' כא§20

מתחייב ממציאות הצורה או כח מקריי והוא מתחייב ממציאות החמר או הוא החמר בעצמו שהוא עצם נושא הצורה וכוחותיה. והאיכויות אשר קדמו בזה החמר הם שתים לכל יסוד מאלו הד' יסודות ועל כן היו שמונה שהם באמתתם ארבעה. שתים לאש שהם החום והיובש כי האש חם ויבש בטבע. ושתים לרוח שהם החום והלחות כי הרוח חם ולח בטבע. ושתים למים שהם הקור והלחות כי המים קרים ולחים בטבע. ושתים לעפר שהם הקור והיובש כי העפר קר ויבש בטבע. והנה אלה הטבעים הארבעה בהם התערבו ונמזגו היסודות ובעדם

עמ' כח§25

אליו אלהים מתוך הסנה שהוא המקום שבו בעצמו נראה אליו המלאך. ואלו הן שלש מעלות נגלות מן הכתובים שהן, הנראה שהוא מלאך, והרואה שמו יי', והקורא שהוא אלהים. ושלשתם כוללים סוד השכינה והנה לבת אש שלאבת כמו שלהבת והוא המקום של החום הטבעי.

עמ' עה§88

שמות והוא שר שלחם במות. והנה תלי במח של הראש והוא קושר כתרים לרבו על פי עשר סעודות. כל סוד עשר הוא סוד תפלין ובתחילתו הוא יצר רע, ציר מכיר, וחברו רוח ועפר, בו עפר ורוח, והנה טבעיהם הפכיים. ואמנם בם הכל כי זה טבעו חם  ולח וזה טבעו קר ויבש. וכך צריך שתמשיך הדרך לנשארות וכשתמנה את ארבעתם תמצאם עולים שני יודים והם שת"י. ועוד חבר אש ומים שהם שצ"א וטבעיהם הפכיים גם כן ותמצאם בשמנ"ה בשבע"ה, והנה בם חקוק שם איו"ם. כך צריך שתמשיך אלה הסודות. ואמנם

עמ' פח§142

וסוד פרע"ה הוא אשמד"י והוא מלך שתי רוחות אחת אשיית ואחת אוירית כלומר החום הטבעי והדם שבשניהם כל חי מנפש. וכן מספר מלך מצרים והוא היה מכשף בעבדיו וחרטום במשרתיו פועל ברוח טומאה ואומר "לי יאורי ואני עשיתני", ועם היותו נרמז בשם העפר, צריך לדעת שהוא התלי המכשף גם כן. והנביא גלה סודו באומרו עליו "התנים הגדול

עמ' קו§165

בסוד ה"א אשר הוא בעל הפני"ם השל"ש. וסוד המי"ם המשלשי"ם חמים וקרים ופושרים מרים ומתוקים ובינונים זה באיכויותיהם וחלוקים רבים להם במקריהם, אך בעצמם מכבים האש שכנגדם. וזה מפני שהם קרים ולחים וכחם שם מוכח. והאש חם ויבש ובם נכללו טבעי חבריהם השנים עם היותם גם הפכים, אך נחקור כל זה על דרך ידיעת השם כי נשתנו הטבעים במים בשוב המרים מתוקים כסוד הלמוד בשלשת מיניו שהם תורה שבכתב, ותורה שבעל פה, ותורה כוללת יחד שהיא במציאותה דומה למה שבכתב ולמה שבעל פה.

מפתח הרעיון

עמ' קעה§69

רבים אך עניינם ג' חלקים הם. והם קול גדול וקול דממה וקול בינוני, ולפי לחות הריצה וזכות הגרון יהיה קול המדבר. ולא ידבר שום מדבר בלתי פתיחתו להוציא ממנו רוח ולהושיב אליו רוח. כי בפה ובאפים נכנס ויוצא הרוח לקרר את החום הטבעי שבלב שלא ישרף הגוף ממנו. והרוח הזה האוירי מורגש לעיניים בבואו ובצאתו, והוא חם ולח ופעמים קר ולח. ואם הוא חם הרבה או קר הרבה גורם [שהגוף] ישרף, כמו שהאש שורף ברוב חומו והשלג שורף ברוב קורו. אך בהיותו בינוני בחומו וקורו ולחותו

עמ' קצ§85

ולפי זה העניין אמר בספר יצירה שלשה עדים נאמנים עולם שנה ונפש. והנה עולם משלש רוח ומים ואש, ושנה משולשת רויה וקור וחום, ונפש משולשת גויה ובטן וראש. והפכם אש ומים ורוח, חום וקור ורויה, ראש ובטן וגויה. וסדרם אש וחום וראש, מים וקור ובטן, רוח ורויה וגויה. הנה אלה התשעה עניינים בתשעה הנזכרים באותיות של מעלה, ומהם תבין סוד

עמ' רח§106

ועניינם הוא כי סימן דם סימן מות וסימן דיו סימן חיים. ופרוש סוד זה הוא מהגוף כולו חמרו הראשון דם נדות דם האיש ודם האשה שמתנועעים ביניהם בחזקה עד שתתעורר התאוה משניהם. והוא חם ולח בראשית תנועתו ובצאתו לפועל מתחבר אליו חמימות גדולה אשיית וטבעה חמה ויבשה, ובחמה מחממת וביבשה המתחייב מרוב חמה מיבשת ומקפיאה את הזרע הזכריי ואת האודם הנקביי, והיו לבשר אחד. ולפי גבורת זה על זה יהיה הנולד מחבורם וממזגם ומהרכבתם. וכל זה מבואר בספרי הרפואות. וזה כולו יקרא חומר