חֲתִימַת הַמְחַבֵּר

… נאמר עליו שהוא לבדו יי' הוא נחלתו ונבדל להיותו קדוש הקדושים והוא שבט עובד את יי' תמיד. הנה כבר השלמתי כל מה שכוונתי לדבר בו בכלל בענין שזכרתי, ונשלם בזה הספר הראשון כפי היכולת וכפי הצרך אצל כוונתי בו. שבח לאל המחונן אמונים שזכני להתחיל ולהשלים.

וזה חותם הספר בראשי פסוקים

תוטילה של נבדה

… וכן עשה כל מי שכתב ספר, לא כתבו בלתי התחדשות עניינים מורגשים או מדומים או מושכלים. ואמנם מה שהחל רזיאל בו בזה הפסוק הוא ששם כל אות שבו ראש פסוק מן רוח עד רוחי. ואחר כן החל מן תיבות ברמזים בראשי פסוקים והודיענו בם שמו ושם אביו ושם יחסו, מן אני עד הפיע, ומלת ויען רמז ראשי תיבות לתפלה קצרה צריכה למקריו. ואלה הם התיבות שרמז,

אנ"י מרו"ב בכ"ל שבע"ה וב"א א"ל הפי"ע ויע"ן.

… אחור ופנים בדמות רוח אופנים זו בגו זו. וכן עשה עוד לפנים החל מן א' עד י' ועוד הפך מן י' עד א' בראשי תיבות של הפסוקים בראשיהם מן ארירי עד אז, ובכל פסוק שם שמי חוץ מן הארבעה וסודם יהיה. ואחר כן צרף השמות ובסוף הספר חתם שמו ושם אביו ושם מלכותו מפורשים בראשי תיבות של הפסוקים, מן אות ומופת עד יהו"ה יהו"ה. וזהו חותמו אברה"ם ב"ן שמוא"ל אב"ו א"ל עפי"א ספרד"י. ונראה לי שכבר כללתי לך רוב סתרי ספר החיים לפי כוונת מחברו, ורציתי להודיעך בכל אלה הכוונות כוונת …

ועל זה הסוד חתם רזיאל ספרו בארבע תיבות ובראשם יהו"ה ובסופם תחלת, וסודו

י'דיעת  ה'משיח  ו'חכמת  הג'ואל

תחלת  הויה  אגו  חכם  שמי  עדי