חוֹשֵׁק

12 הפניות ב־1 ספרים

ספר החשק

עמ' ג§5

הראוי לקבלו כאשר הביאנו אליו חשק אהבתו ברצותו לבוא לחסות בצל כנפי השכינה לקבל שום דבר מחכמה העליונה. ועל כן אני הצעיר נעתיאל בן רזיאל (גימ' אברהם) בן שלויאל (בגי' שמואל), כתבתי ספר זה הנקרא ספר "החשק" לאיש חושק חושקו, הוא סעדיה בר יצחק, ועמו בחברתו בחור נמשך אחר דעתו ורצונו, יעקב בר אברהם באי אסקליאה במדינת מסיני. הבחור הנחמד והנזכר בבואו לבקש החכמה בחשק נורא חשקה נפשו בו, ולא מצאתי בכל כלי חפץ לתתו לו במתן שאדע שייטב

עמ' ה§7

כלומר שמי ושם חברי, ויהיו מצורפים זה עם זה בדמות החסידים הראשונים, וכולם ישתנו הסימנים בצרופים לבד בדמות שינויי הפכי צורות מעכבות צרוף השם הנכבד שבהם כוונתי לרמוז קצת מדרכי צרופיו. והם הערה למה שאני בו, ואולם ידמה סוד הצרוף לחושק ולחשוק ולחשק שהוא יי"י משולש ומיוחד בדמות השכל המשכיל את המשוכל שהוא דבר אחד בהמצאו בפועל, והוא בהכבדם להיותו בכוח.

עמ' ה§8

והנה אנחנו שלשתינו הנרמזים בחרוזים והיה במציאות שכלם דבר הצפה ביציאת שכלינו מן הכוח אל הפועל. ויהיה נרמז בחושק משולש ומיוחד וחשק משולש ומיוחד. והחושק משולש ומיוחד זה הוא סוד השם בעבורו שהוא כולל את כולם. והמבין ישמח ויאמין ומודיע לו כבר את קונו יכין אזניו ואותיותיו לכף ורוח יכין. ואחר שהקדמתי זאת ההקדמה הראשונה לפני החלק הראשון של החרוזים, כמו החמדה כוונת החלק. ואחר כן הוא על החשק הראשון. ולפני החלקים הקטנים אכתוב ג"כ שני חרוזים לרמוז.

עמ' כב§14

ספרים הנזכרים שם, ותמצאם עולים שלש מאות אמות, והנם ג' שמות הקדש אשר מהם החכמה נשפעה והבינה מהם נאצלה, וכל מה שתמצא בשום ספר מהספרים מעניין ידיעה זו, ראוי שתעיין בה בשכל זך עד שתשוב בעדה מחשבתך שכלית משגת ויודעת החושק האנושי הבא מאצילות משפע האלהי, להחזיר אליו שפעו להכירו בכלי המחשבה. כהכיר העינים את האור המורגש בכוח האור המאיר עליהם, שכך נאמר על זה ברמז כתוב "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" (תהלים לו' י'). והדבר המביא לידי המעלה העליונה בקלות

עמ' כב§98

להיותם חושקים דבר שהוא אצלם פחיתות אצל מה שהם בו אם אין בדבר ההוא הנכתב תועלת רב או מעט או הנאה רבה או מעוטה. כי התאוה יש לה שמות הרבה וכולם מורים עניין, כגון רצון וכוונה ובחירה ואהבה וחשק וכיוצא בהן. וכל אלה הכללים בשם החושק שהוא כתר עליון לכולם, שאלמלא ההשתוקקות הרב שהוא החושק והוא הקצה האחרון של התאוה, והקצה הראשון לההוא החיצון והשאר כולם אמצעיים בין הרוב והמיעוט. הנה לא היה האדם מתעורר במחשבתו להתנועע כדי להשיג השגה מההשגות גופניות או רוחניות.

עמ' כב§99

הזאת בעצמה תמצא כל חושק אנוש גופני, עד שאפילו הדומם הושם בו טבע בדמות חושק, אלא שלא הסכמנו לקראהו שם חשק אבל המשותף עם הציור. כמאמר השם יתברך באומרו "כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי" (תהלים צא' יד'). וקרא בו על ציור החושק הנקי ידיעת השם החשוק, והוא שהודיענו שמי שיחשוק בידיעת שמו הוא אשר חשק בו. שאין לאדם דרך להשיב חשקו זולת שמו, ושמו מורה על אמיתת עצמו, לפי מה שאפשר לבעלי החומר השפל הזה להשיג ממנו יתברך שמו.

עמ' כב§101

אותיות אות אחר סור אות אחרת. השומע ב'ג' יקבלם כך אות אחר אות, ואז המחשבה בוחנת אותם בדמות מה שקבלתו האזן ב'ג' אות אחד אות אחד. וכך העניינים כולם אשר במציאות, כי גם הגלגל חלק תנועות יש לו, וכן התענוגות כולם וא"כ כולו דומה בנמצאים בדמות חושקים רודפים זה את זה, ויש עתים שיעמוד העניין מצוייר ולא יסור, ואז לא יוכל המצוייר להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו עד שישוב הציור מתנועע מאשר היה בו אל זולתו או למעלה או לפחיתות, והוא שם ביסודות כח טבעי בדמות חושק שישוב כל אחד

עמ' כב§103

ולולי שהיתי יוצא מכוונתי הייתי מבאר זה בהפלגה, והייתי מביא על התחלת אלה הכוחות מופתים מורגשים ומושכלים ומקובלים בקבלות אלהיות, אך אין זה מקום עניינים ההם. ולאחר עוד שדמות החושק הוא נמצא אפילו בדומם, והעדים במחט עם האבן הזוחלת שרץ אליה בטבע בעבור היות מקור הברזל וקרוב לטבעו. וידוע שהדבר הרץ בטבע לא ירוץ אלא אל הקרוב לו תחילה כמו האש שבארץ שהוא שבאויר תחילה ברצותו לשוב אל טבעו האש, ואולי לא נשאר בו

עמ' כב§104

אבל עתה אקצור העניין פה ואשוב להודיעך כוונתי בהכנה שאתה צריך להכין עצמך אליה, כשתרצה להזכיר השם, שבעבורה הקדמתי זו ההקדמה, כדי להודיע בה בכלל בקצור דברים, שהמחשבה כדמות צורה לאות, והוא כחומר לחושק, והחושק כחומר לציור, והציור כחומר לשכל האנושי, והשכל האנושי כחומר לשכל האלוהי, שהוא השכל הפועל. והנפש הוא הכח המוכן לשאת כל אלו הנשואים באמצעות הגוף שהוא משכן לכל, וחומר אחרון לכל. ואיבריו כלים לצורף המצרף בם השכל המצורף

עמ' עה§280

הראשון  הוא בהיות השם מחזק לבו ומאמצו לחשוק החכמה, ומקוה בחשקו להתחכם באמצעות רוב השתדלות וטוב עיונו במה שראוי לעיין בו בעתים אשר קבע ללמוד בם החכמה. ולפיכך כשתראה אדם חושק לדעת האמת לכבוד מעלת האמת, לא יתכן שלא יבער חשקו באש החושק בעיינו בספר החושק, המבעיר לבות אוהבי השם והגומל להם גמול רב כיתרון שפע מציאות החכמה הנחשקת. כ"ש אם יהיה מין החכמה הנבואית אשר יורו עליה השמות המנהיגים המציאות, כאלה אשר רמזנום בחלק הראשון הקודם לזה, ואשר נרמזים עוד בחלק

עמ' פט§309

ואז תבין עניין הדבוק האמיץ החשוק, המביא את לבך החושק, לידי מדרגת החשק.

עמ' קיח§616

וזהו סוד גלגולו וסבובו ומחזורו של כל המציאות הנגלה והנסתר. והוא התגלגלות וחוזרת כל נמצא חללה תמיד מכח לפועל ומפעל לכח. בזה הצורה כתוב בספר ממנו תמיד מופעל לכח, לכח ארבעה ארבעה וארבעה חמשה, הוא ארבעה ארבעה. ואמנם חמשה הוא הוא סבוב ארבעה, ההוא שמחה כי אדם אצל עצמו. ואמנם כלי חמשה שהם כלי שמחה, אשר התחלתם שנים הם סוד החשק. כי סבוב החושק הוא המניע כל המתנועע הראשון בעצם. ואין חשק בלי ציור, ואין ציור כי אם לדבר מצייר משיג בהכרח, וכל חי מצייר וכל מצייר חי.