חֵפֶץ

… האפ"ר. "תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על". חבר מו"ם עם ע"ל ותמצא מעול"ם, רמז לאמרו "מקו"ם טהור". והסוד מורה שלא קרה לה אחד משני המקרים הנזכרים מעול"ם, לא מו"ם ולא ע"ל. ורמז אלעזר הכהן, א"ש לבנ"ה, טב"ע וצור"ה אשר בו החפ"ץ הקדמו"ן והוא חמ"ר הקה"ל. ואמרו "ושחט אותה לפניו" כאמרו "ושרף את הפרה לעיניו". ואמרו "מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים".

… באה הראשונה להורות במי הושבעו והוא בזה או בזה. והנו צבאות מלשון צבי, ואילות מלשון איל. וכן בא בחיות איל וצבי, והסוד כח קל להתנועע כצבי הוי רץ כצבי, והמניע הוא הצביון והחפץ והחשק והוא כח חזק ותקיף ואמיץ. וכוחות אלו א"כ הם צביון ואילות כלומר חפץ וגבורה, והם שתי מדות מתהפכות באמת ושתיהן בעלי השבעת אהבה. וכן בא השנית לחזק זה ובאו בהן אם ואם. אך בשלישית אין שם הוראת השבעה במי שכבר פרסמה פעמים ובאו שם אם ומה ואין שם התעוררות אלא מציאה תלויה באם והגדה מורה …