חַרְטֻמִּים

והוא סוד כוחות כל כישוף וכל חרטום ואשף וכשדאי. אבל על יצחק נאמר ויתן אברהם את כל אשר לא ליצחק. כלומר כמו שהוא אין לו כי אם שם המפורש והוא שם בין ארבע אותיות ויובן משם א"ל שד"י שם פריה ורביה כן יצחק מסר לו זה השם המיוחד. וסוד כל ש"ר פר"ו ורב"ו והוא סוד שם בש"ר וד"ם ודעהו משם בן ע"ב שהוא שם בן בנ"ך. והוא סוד השלו"ש והיחו"ד כמו אח"ד אח"ד אח"ד רמז ט"ל שעתיד הקב"ה להחיות את המתים בידיעת שמו והוא סוד גאל"ה ג' פעמים אל"ה שהם חצי השם של רי"ו כי הוא שלם. ו' פעמים אל"ה ודעם והבינם בסוד שלשים אשר הוא משמש ושמו פר"ת. וכל שלשים שלשה הם. הנה כבר השלמנו ג' חלקים.

… רשות לחבל. ודברים רבים כיוצא באלה נמצאים בתלמוד במקומות רבים אך בזכרון הכשפים יש להם מקומות אין חקר. והנה בתורה בא מבואר עניין החרטומים והמכשפים וכן באר בה רוב כחם על האותות והמופתים כמו שנאמר בם ברובם "ויעשו כן החרטומים בלטיהם". ונאמר גם כן בלהטיהם על דרך "להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים". ומזה ניגלה הכל והתבאר מציאות אלה העניינים שהם כחות, מהם באות מן השמים על ידי השמש והירח והכוכבים והמזלות, ומהם שתולדותיהם מן היסודות …

והמין השני הוצרכו אל שינוי חלקי הטבעים לפי הוראת הפשט אצל המון ישראל. והמין השלישי שהוא פרעה וכל חרטמי מצרים וכל חכמיהם הוצרכו לדעת על פי משה ואהרן שיש כח פועל למעלה מעל הכחות הכשפניות ובידו יכולת להכריח את כולם ולשנות כחם וטבעם לפי צרך השעה. והמין הרביעי הוצרכו אל הבאת מכות מהן טבעיות אבל משונות מצד הריבוי ומהן בלתי טבעיות …

וסוד פרע"ה הוא אשמד"י והוא מלך שתי רוחות אחת אשיית ואחת אוירית כלומר החום הטבעי והדם שבשניהם כל חי מנפש. וכן מספר מלך מצרים והוא היה מכשף בעבדיו וחרטום במשרתיו פועל ברוח טומאה ואומר "לי יאורי ואני עשיתני", ועם היותו נרמז בשם העפר, צריך לדעת שהוא התלי המכשף גם כן. והנביא גלה סודו באומרו עליו "התנים הגדול הרבץ בתוך יאוריו" (יחזקאל כט' ג') ונקרא נחש בריח נחש עקלתון …

… שב"ע ברכו"ת שקושרים תשר"ק שהם אל"ף רבבות אליהן, ורמזו "ברבבות נחלי שמן" (מיכה ו' ז'). והקללה לחש בכח לחשיי והמטה נהפך ללחשיי נהפך הפכים והוא קנה המדה שהוא מטה נהפך לכל רוח. "ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן". הוא תוך אנכ"י הפוך לחכמים ולמכשפים לכל חיים ולמתים. והסוד הגדול שבו יובן שרשו ויקרא גם פרעה סבוב הרגעים סבוב הארבעים לאלהיהם חיים ומתים. לחכמים ולמכשפים לאלהיהם מתים וחיים כי כ"ל ח"י חכ"ם וכל מכשף מת …

… היטב" (שם) שגם העניין ההוא, ר"ל עניין העגל בא בו שריפה עד שובו עפר וכן באימו שהיא פרה אדומה, בא בה שריפה "מעפר שרפת החטאת" (במדבר יט' יז'). וכן הבריה הדקה ר"ל הכינה, ברייתה מעפר הארץ כאדם. ועל כן נאמר "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא" (שמות ח' טו') מה שלא בא כן בשאר המכות. והדרש ידוע שאין השד יכול לבראת הבריה פחותה מכשעורה. ואמנם היות האדם תכלית הפירות הנולדים מן הארץ, נודע לכל בקבלה ובשכל שאין אחר האדם פרי, כי אם שמירת מינו תמיד. …

… כן נכתבו בלוחות עשרת הדברים והדבור הראשון כולל את כולן. וע"כ התחיל מ"אנכי" שראשיתו אל"ף ואחריתו יו"ד ומלת כ"ן באמצע, להורות לזה ולזה ולהורות על ראשית ועל התכלית. וכבר ביארתי למעלה מה שמספיק בזה העניין. אכן תדע שאמרו "באצבע אלהים" בחרטומים, ותרגמו אונקלוס "מחוי", כלומר מכה היא, כי הבריה ברואה בסוד הקשת וחמרו וצבעו ידועים שהם מלהט החרב משמש ומנצוציו וממאורו וזהרו המתפשט באויר. ובעדו הנמצאים השפלים מקבלים צבע וזהר השמש הפועל באצבע כמו שנאמר …