חָכְמַת הַמִּסְפָּר
7 הפניות ב־2 ספרים
אמרי שפר
על כן צריך מלמד הנבואה לתלמידו ללמדו חכמת המספר שהרי האברים רמ"ח והכל בעל מספר והוא מכלל החכמה הלימודית. וכן צריך ללמוד חכמת השיעור וחכמת התכונה להבין מה שיורהו השפע בעת קבלו הפעל ממנו. אך החכמה האלהית צריכה לדעתה על כל פנים כראוי מפני השמירה מהטעות גם מלאכת ההיגיון מועלת לזה גם כל חכמה קודמת מפני עומק זו.
אבל להגיע אל תכליתה אי אפשר זה לשום חכם וכל שכן אם כן תכלית ידועה לשום חכם בשום חכמה מן החכמות אבל הידיעות מתחלפות ביודעים והם מדרגות מדרגות זו למעלה מזו בכל מין ומין ממיני המלאכות וממיני החכמות. וכך קרה למידות הגופניות אע"פ שיש גבולים לכל אחת מהם וכן המידות הנפשיות בעצמן. ולפיכך מועילות החכמות להיותן הקדמות להשגת הנבואה למתנבאים. ואמנם נרמזו בתורה חכמות רבות ונמסרו בקבלה פרטית כגון המספר והשיעור וכיוצא בהם הרבה. והתורה אומרת נפלאות בחכמת המספר והנה הזמן כולו נספר ונקרא הסופר שהוא הכוונה והוא הלבלר סופר מפני שכותב האותיות אחד לאחד.
והנה קבלו חכמינו ז"ל מן הנביאים כל השיעורים ומהם קבלנו אנחנו היום ומתלמידיהם ומספריהם. והודיעונו כי הכור הוא ל' סאין. והלתך חצי הכור. והאיפה עשירית הכור שהוא ג' סאין. והסאה ו' קבין. והקב ד' לוגין. והלוג ו' ביצים. רביעית הלוג ביצה ומחצה, והיא רביעית של תורה האמור בכל מקום. וההין י"ב לוגין דכתיב ז"ה. ושיערו חכמינו ז"ל שיעוריהם על אלו ועל הדומים להם ושמו גם כן שיעור האמה שהוא ו' טפחים. והטפח ד' אצבעות בגודל. ועיין בסדר קדשים וטהרות שנקראו חכמה ודעת, ותמצא שם בחכמת המספר וחכמת השיעור במידות פלאות תמים דעים.
ודע כי הנשימות חמש וסימנה ה'. וכבר נאמר בהבראם בה"א בראם. גם מלת ה' כוללת השם כולו בחשבון המרובע (ה"א- ה' ברבוע ועוד א' בריבוע) והוא החשבון הנקרא שטח, אשר ארכו ורחבו שווים בו. ודע כי חכמי המספר אמרו שחכמת המספר היא יסוד כל החכמות. והיא חכמה מושכלת מהרה ומופתיה קיימים. והנה חכמי התלמוד גילו לנו שבזו החכמה החל הקב"ה עולמו ובה חתמו.
… והשווי מרובע לפי השרש והכפל מעוקב לשרש. ויש לכל חשבון וחשבון סגולה מיוחדת. וזו הסגולה היא לשניה בלבד עם הארבעה שהוא כפלו ועם השמונה שהוא כפל כפלו לפי שרשו ולפי מרובעו ולפי מעוקבו. אבל אין שאר החשבונות כן. וכבר התבאר זה בספרי חכמת המספר.
ודע כי חכמת המספר היא צריכה להיותה ידועה לבעלי הקבלה בחכמת הלשון במבטא. מפני ששתיהן בדמות כלים להשגה עם חכמת המכתב כמו שבארנו למעלה בתשעים ספירות. ומזה תדע כי טורי עשרת הדברים שהן ס"ב אותיות לכל טור. אנ"א, לכ"ת, מאמ"ר. לפי סימן ראשי הטורים. פל"ע, אי"א, …
מפתח השמות
והמלמדים שקבלוה יש מהם שבחנוה במבחן השכל ונסוה במצרף הדעת ומצאוה אמת כמו שקבלוה, ופתחו בה מכח עצמה שערים שלא נמסרו להם מפתחותיהם אבל הם חדשום מתוך מה שעלה בידם מדרך הקבלה בעצמה. כמו שיחדש מי שלומד חכמת המספר וחכמות עמוקות בו אחר שקבל מקצת דרכיו. שהשרשים ההם מולידים הפירות בלבו ומעוררים מושכליו. ויש שקבלוה אבל לא בחנוה ואעפ"כ האמינו דרכיה והיה אצלם פעל הבחינה בכח קרוב כסופר מהיר בהיות לפניו כל צרכי הכתיבה וחפצו לכתוב, אבל …