חַיִּים

… מבוקשת לצאת לפעל. ועל כן נאמר "בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב" (ישעיה ח' ד') מלמד שאין בחירה אלא כנגד מאיסה כמו שנאמר "ובחרת בחיים" שראוי למאוס במות. והדברים הנקראים בחירות בכלל הם אחד משלשה מינים והם, החיים והטוב והברכה. וכנגדם שלשה והם הפכם שהם, המות והרע והקללה. והם שנאמר עליהם "ראה נתתי לפניך" וכו' ושם נאמר "הברכה והקללה נתתי לפניך". וכדרך יועץ בעצה הנכונה אמר משה ע"ה "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". כי זו היא התכלית …

… בשלך אל תזוז. ואמנם דע כי יצר הרע מפתה אותך ולבך הסכל משיאך לבלתי הדבק בשם, ואם יצרך הטוב גובר לך בדרך אשר הודעתיך תרדוף אחר הטוב תמיד. וכשיזדמן שיבשרך בשורות הפכיות, דחה דעתו מעליך והפוך הקללה לברכה והמות לחיים והרע לטוב והכר מהות כל דבר ודבר מהם על בוריו עד היותך שלם משיג בפעל שלם, ואז תצא מכל הספקות בעזרת יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע הנקרא תהו, יחד בשתוף חשך עם רע אשר כחו כח יצר רע והוא כח רשע, ובשתוף …

… ישפיע זהר לנפש ולא ישאר ביניהם מונע לא מצד ההרגל בתנועת האותיות בשלשת מיניהם שהם נכתבים ונבטאים ונחשבים שהם אנושיים. ובהתעצמם בהרגל התנועות לפי הקבלה ישובו כולם מושכלים אלהיים ויובדל בהם בין האמת והשקר ובין החיים והמות ובין הטוב והרע ובין הברכה והקללה, בשכל האנושי תחלה ובאלוהי בבחינת הצירוף.

עיקר סוד חיי הנפש-והוא שצריך לך לדעת עניין חיים לבד ועניין נפש לבד. ותדע אם חיי הנפש החי בעולם הזה תלויים בעצם גוף החי או במה הם תלויין. או אם החיים עצמם נקראים נפש ואם הנפש הזו הוא כח מקרי או עצמי. ואם היא פרטית לעצמה או כללית, ואם היא באה מכח הגלגל או היא נבראת מן גוף, או אם היא יסוד חי מן היסודות בהתרכבם יחד, או אם …

ידוע ומבואר לכל בן אדם, שהאדם הוא בעל שכל בכח ביום הולדו, והוא חי בפעל. וגדר כל חי הוא, חי, מרגיש, מת. וכל חי מרגיש וכל מרגיש חי. וכל חי התנועה הרצונית אשר לו מורה לשאר החיים שהוא חי. וכשלא יתנועע התנועה ההיא הוא ישן או מת או נח לסבה מן הסבות. ואם הוא נח לשעתו ישוב לתנועתו וכן אם הוא ישן. אך אם הוא מת לא יאמינו החיים שיתנועע בשום …

ומאלה תדע שהמשיג בם חי על כל פנים, ועל כלל גופו דבר נוסף שפועל אלו הפעולות כולן בכללן ובפרטן. וא"כ מצד הכח ההוא יקרא החי חי מרגיש, ובהפרדו יקרא הגוף שהיה חי בכללו בגללו מת בלתי מרגיש ובלתי מתנועע מעצמו. ואם כן החיים ההם היו לגוף מצד הכח ההוא שמות רבים כגון נפש נשמה רוח יחידה חיה. ומזה תדע כי הגוף היה מורכב מהרכבות רבות, והכח ההוא היה מקיים עליו הרכבותיו. כי בהיפרד כוחו ממנו ייפרדו חלקיו אחד אחד מעט זה אחר זה. ואם תאמר אם כן היה ראוי שייפרדו …

ואמנם יש שם שהוא נאמר על חלק מחלקי המציאות ויקרא גם הוא בשם חי. וזה תואר מן החיים מפני היותו מורה על שלמות אצלנו. וכן חכם, ויכול, ורוצה, והדומים להם כמו שבארם הרב במה שזכרנו. אך אלהי"ם אלו"ה א"ל הם נגזרים מן אילות ומן עוצם וכח ויכולת. אך בהקרא א"ל אצלנו לפי לשון …

ואתם חיים בשלשתם חיי רוח כחיי שמש וירח וכוכבים:

ועל כן כל חכם אוהב את יה-וה ידרוש שמו מן הצד האחד ולא יכין לבו להבין בשני כי לא יובן לכל חי כי הוא חיי כל חי וכל משכיל משיג יודה:

… לאות ביום הלחמי ביושבי הארץ אשר אגלה לאזניך ותראה בעיניך ותבין בלבבך האות הנעלם החתום במצחי מפורש: זאת תורת האות וחוקתיה מקץ לקצים מתחלפת ומדור דורים מתהפכת ומלחמת מערכות מרומים לוחמת ובלק ח-בלי שלח לוקח שלל המהפכה ממות לחיים: חי הוא ממירה מאות מחייבת אל אות מזכה ומחיה עמו כל אנשי סודו יודעי דרכיו ואהבי נתיבות נסתריו נפלאות: טוט-פות נחקקו על מרומי הראש עם כח דיו שחור על פי דם אדום לבן והכח הוא עולה ויורד ממדה אל מדה: יוד הא …

… הג"ז לעורר על ג"ז ספירות. ועל כן סוד בראשית בשתאר ג"ז ברא אלהים א' הו"ה, והן ג' ספירות ראשונות. מחשב"ה, שהיא בגימ' ספירה והיא השכל. וחכמה, שהיא בגימ' בנויה והיא החיים. ובינה, שהיא בגימ' באדני והיא הניב. והכלל ספירה בנויה בהיכל, הכוללת השכל והחיים והניב, מחשבה וחכמה ובינה. והמחשבה לנו סבה להחכימנו, והחכמה סבה להביננו ההשגות המושכלות לנו. ולפי שהיו אלה השלש השגות לנו קודמות זו לזו וסבות זו לזו, כמו שזה מושכל ראשון אצלנו חייבנום לשם, ובדעתנו כי אין לשם …

… הכרחי להיות כל חי חכם, כל שכן שידענו באמת שהוא דבר מת בטבעו וכשישתתף אליו דבר חי אז יחייהו, ובהפרדו ממנו ישאר מת כאשר היה בתחילה. ועל כן הנה העולם נחלק לשני חלקים ראשונים, ואחד ממוצע בינתיים. [הראשון] הוא דבר חי וקיים תמיד ולא ישיגוהו מות לעולם בשום פנים. [והשני] דבר שהוא מת לעולם בטבעו לא ישיגהו חיים לעולם, [והממוצא] דבר שישיגהו חיים ומות לעתים, והוא שתוף חלקי העליונים עם חלקי התחתונים. על כן הנפרדים מהחמר לעולם חיים, והחמר הנפרד מהם לעולם מת. והחמר …

ותשכילו באמתו למען תחיו            כבר העיר על מהות החיים

ברשי"ת חסר א' כי בתשרי עתידין להגאל מתחת ידי עובדי הלבנה, ובניסן מתחת ידי עובדי החמה. ובשם חמה ולבנה תשיג חכמה ובינה. בתתך יוד מלא לחמה תמצא חכמה והיא החיים, גם היא חמדה מהיחוד המיוחד זה היום הוא אין אני הוא המיוחד בחמה מהכח שהוא כח אדם זיו ודם יום טוב הוא היום לחלה לגדול חללה להחל מכחה מזיוי זיוים נביאי בבטני בגלגלה חכמה. והנה נשאר ובינה ושניהם עתה שווים הבינו החיים דם מבין עולם המלאכים שהוא מצוי בלא ספק מציאה בחן אלהים. ועל כן י"ה מצא חן בי"ה מלא אנכי אדנ"י ודעם.