חַכְמֵי הַסְּפִירוֹת

ועתה שים לבך להבין דעת זו הכת השלישית ותדע מדעתה שבעליה ומאמיניה הם חכמי התלמוד שהתחכמו בחכמת הפילוסופיה והשיגו דעת הפילוסופים בכלל ולא התישבה דעתם עם מה שידעו מהתלמוד. ועל כן בקשו להם דרך שנית לישב דעתם ומצאו [את] דרך חכמי המחקר אשר הם הנקראים פילוסופים. ועדיין לא נתישבה דעתם עליהם והוצרכו לבקש דרך שלישית אולי תתישב דעתם עליהם. ומצאו [את] דרך חכמי הקבלה הראשונה הם חכמי הספירות. וכששמעו דעותיהם ונאמרו להם סודות מופלאים בהם, שמחו עמהם וקבלום. ויאמרו זה לזה עד פה נבוא ולא תוסיף אז נתישבה דעתם על הקבלה.

וצריך שאודיעך בכלל עד מה הגיעה קבלתם ואיך יש שיתוף בינינו וביניהם בעניין קריאת שמות הידיעה בסוד ידיעת השם המפורש בשמו ובהסכמה אחת עמנו מצד אחת. והוא שהם אומרים שקבלו מן הנביאים ומן החכמים שיש שם עשר ספירות בלימה ועל ידי הספירות ברא הבורא העולם כולו וקראו לכל ספירה וספירה שמות מהם משותפים ומהם מיוחדים. וכששאלנום לא ידעו היודעים מהם אלה הספירות על אי זה דבר יפלו שמותיהם בעצם. אם על גופים …

אבל לפני היצירה היו בו ית' מדמיונם בכח והוא אשר הוציאם מן הכח אל הפועל כשרצה לברוא העולם. וקוראים שם אחת מהספירות רצון ולא ימצאו בעצמם דרך לקראו נברא גם לא ימצאו דרך לקראו קדמון וכן קרה להם בשם מחשבה שקראוה כתר עליון והוא אצלם ספירה ראשונה והעשירית אצלם שכינה וקראוה צדק והשמות ידועים מספריהם והם נבוכים בהם מאד. ובאמת …

… שאר עמי הארץ הכוללים בני אומתו. ועוד הבדיל הבדל רביעי בינו ובין שאר חכמי התורה שלא למדוה לשמה. ועוד הבדיל הבדל חמישי בינו ובין לומדי התורה שלמדוה ופירשוה על דרך חכמת חכמי המחקר. ועוד הבדיל הבדל ששי בינו ובין חכמי הקבלה הראשונה שהם חכמי הספירות הנזכרים למעלה. והנה היה סגולה מיוחדת ונבדל שביעי מכל הנזכרים והיה מפני דעתו התורה שלמדה לשמה. וסוד מלת לשמה שזכרוה רבותינו בכל מקום תמיד הוא שם המפורש שבה, ועוד שהוא במספרו עשרי"ם ושש"ה וסודו כת"ר תור"ה. ועוד (דבר) …

וכן מאמיני הנטיעות שקראום ספירות לא זכרו בם בריאה כי אם שפעים ואצילות. ולפי אמונת היות הזמן נברא בדעת בעלי החדוש אין אמיתות לזמן בפועל בלתי התנועה ואין תנועה אלא לבעל חומר. וכל שכן לפי אמונת הקדמות.

ואחר שביארתי לך דעת חכמי הקבלה בספירות אומר לך שהכל התחייב מעשר ספירות בלימה ונמנו עמהם הכל מאה. ואין צורך פה לדבר בראשונים ודי במה שספרנו בענפיהם.

בחכמת הקבלה עם היותו כופר בעדה באמתתה וחושב לפי רוב סכלותו בה שבהזכרת עשר ספירות בלימה בשמות מיוחדים לכל ספירה וספירה לבד מבלתי שום ציור בעצמם הגיע בידו הידיעה בשלמות, כי כך אצלו הקבלה המקובלת המשולשת ממנו ועד רבינא ורב אשי ומהם ע"ה עד רבינו הקדוש ז"ל וממנו עד הנביאים עד משה רבינו ועד אברהם אבינו ע"ה עד נח ועד אדם הראשון שקבל מפי הגבורה סוד כל ספירה וספירה.

… בשמותיהן. אבל עם כל זה העלים ממנו מה שיהיה ראוי להעלימו כפי שמחויב כל חכם שלם מקובל בשמותם ובסדר הוייתם ומציאותם ובציור מה שיכול השלם לדעת מהם לעשות בעת המסירה, למי שלמטה ממנו להעלותו בידיעתם ממדרגה אל מדרגה. אך המקבל מפי השלם אין ראוי שיתפאר בידיעת הספירות לפני המון העם, אלא אם כוונתו למסור למי שימצא מהם מוכן ומזומן וראוי והגון לקבלם מפני מה שיחשוב הסכל בם מהרחקת האמת. ואם המתפאר בם רוצה שיחשבו העם עליו שהוא חכם בחכמה מיוחדת אצלו, והחכמה ההיא אצלם היא סכלות או כפירה …

ובעל הספירות אשר אינו מכיר חמרו וצורתו ונפשו ושכלו וספירת כל אחד ואחד מהם ומדת כל דבר ודבר וכוחותיהם ופעולותיהם וסדרם הנכון, טרם הכנסו לעיין בספירות האלוהיות איך לא יתבייש מעצמו לחשוב שהוא יודע למי מתפלל, כל שכן שיחשוב שיקובלו כל תפילותיו. והנה ספר הבהיר …

… ויכיר בה את קונו ואת מדותיו שהן תאריו ית', וישיג הנהגתו את העולם והשגחתו הפרטית ישכילנה באישי מין האדם ולא יכפור בעיקרי האמונה ולא יסבול מה שהתחייב לדעת אותו מצד התורה והמצוה ולא יהדפנו דמיונו מהאמת, כאשר קרה לאיש הנזכר המתייחס בשם תלמיד מקובל מהרב הנזכר.

וזאת היתה אחת מכוונותי בכתבי זה העניין לך ולדומים לך. להודיעך בו טעות מחשבת זאת האמונה שהאמין זה התלמיד בספירות, וכי אין לו בידיעתם כי אם קריאת שם לכל ספירה בלבד, לא ציור עניין כלל. והוא אצלי בדמות מה שזכר הרב הקדוש איש האלהים ז"ל במורה בחלק הראשון בפרק ס' בעניין משלי הספינה, שאמר בראש הפרק אחר ג' טורים, "הנח שאיש אחד התאמת לו שהספינה נמצאת ולא ידע זה השם על מה הוא נופל אם על עצם …

אבל מי שחושב שהוא מקובל שלם מפני הזכירו בפיו בלבד שמות לשם ולספירות ואינו יודע להם עניין לא בחיוב ולא בשלילה ואין לו בם שום השגה אחרת אחריה וגם חושב שאין שם זולת מה שהוא אומר בפיו ולבו בל עמו, זה אצלי וכל הדומים לו הוא מכלל מי שנאמר עליהם קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם. …