חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה

ודע זה ממניין עצמו ה' פעמים ב' הרי י'. ה' פעמים ל' הרי ק"ן הנה קי"ן. והעניין כי ה' פעמים ב"ל עולים קי"ן. או אמור ל"ב פעמים ה'. כי הכל שווה. והנה ה' שהוא סוף השם ראש הבל. אבל י' שהוא ראש השם תוך קי"ן והוא סימ"ן ראשון גם הב"ל סימ"ן שני . וזה כולל עץ החיים. וזה כולל עץ הדעת. כי הם שני אחים תאומים. והבל הנה מנחתו מקובלת ויקרא בעל קבלה מפני היותו חלק מחומש משלשים ושתים. ועל שמו נתנה תורה. כי ה' סימן לחמשה חמשי תורה. גם ב' סימן האות הראשונה שבתורה. אבל ל' סימן סופה.

ולפיכך היו ה' פעמים אור במעשה בראשית של יום אחד כנגד חמשה חומשי תורה. ולפיכך נחתם השם שהוא יה"ו באות ה' שהיא א"ד והיה ו' סוד החותם שגם הוא ה"א ונודע זה משם אהי"ה כלומר מן א' עד ה"א שהם אבגד"ה מצורפים שמספרם י"ה. ולפיכך בא עוד עשרת העדים בלוח אבן כתובים אותיות י"ש ובלוח …

… שפעם בכלל מהותך. דע שיש באדם שלשה עניינים שבהם הוא משיג כל השגותיו. בכח השנים מהם, בו כוללים י' ספירות בלי פירוד, חמש כנגד חמש, והאחד מהם בו ה' ספירות לבד והם חצי י' השניים פנימיים תלויים בשכל ובנפש יחד. ה' כוחות לשכל תלויות על חמשה חומשי תורה. וה' כוחות לנפש תלויות על חמש מגילות (ס"א מגולות). והאחד חיצוני תלוי בגוף הפועל ה"א פעולות חיצוניות (כמו) באותיות, לפי הפעל השלם שבגוף. והם חקיקה במישוש האצבעות בעט, והעט בדיו עם הלוח שעליו חוקק האותיות …

… המשכילים הנזכרים מבקשי סתרי התורה. לאמת להם המסופק בם עד שיעלה בידם מה שעלה בידינו, ואם הוא כטפה קטנה מן הים הגדול גוזר דין מחשבתי זאת להיותי כולל סתרי התורה תחלה תחת עניינים כללים ואחלק הכללים לחמשה חלקים כפי כללי כל ספר וספר מחמשה חומשי תורה. ואקרא כל חלק כללי מהם מפתח, ואיחס לו שם כולל כל כלליו ואכתוב כל כלל וכלל בראש ספרו. ויתחייב מזה שאקבץ תחלה הכללים האלה לפי פשוטם בספר הזה הראשון ואחרי כן אדבר בפרטיהם. ואמנם יהיה ענין דברי בפרטיהם על …

… מעלתו אינה שלימה כבראשונה, כי אז שב עיונו בכח, ובתחלה היה עיונו בפעל. ואשר לא עיין בדרך זו כלל הנה כחו כח רחוק. והקרבן היה מובא להקריב הכחות ואין למקריב כחות יותר מכל קרבן כידיעת השמות בכח השם המיוחד. וסודרו הקרבנות באמצע התורה התמימה הכוללת חמשה חומשים וששה סדרים, והיה שרשה עשרת הדברים אשר זה כולל השם המיוחד. והנה רוב ואלוף מלשון אלף ורבבה וכן רב ומלמד, ועניינם שהם רבנים ומאלפים כלומר שהם מביאים אלפים ורבבות מתלמידים. ואם לא יועילו דברינו כי אם לאחד מיוחד בשובו …

מפתח הספירות זה הוא החומש הרביעי והוא מגלה סתרי הספירות ואע"פ שכבר נרמז בספר השלישי כי הפקודים הנספרים אצלנו ספירות הם ומספרים נמנים בכוונה עם שמות השבטים ואי אפשר שלא יכלול כל ספר וספר מן הספרים החמשה עניינים אחרים רבים זולת מה שיורה עליו השם הכולל שקראנו לו, שהנה קראתי אני שם זה הספר הרביעי מפתח הספירות, ויחשוב השומע שאין בו שום עניין מעניין הספירות, אבל כשיגלה סודם יפקח עיניו ויראה שראוי היה זה השם הכולל לרוב כללי זה הספר הרביעי.

ראה והבן פלאות תמים דעים היוצאים זה אחר זה מתוך צירוף האותיות. ולפיכך אחר שהשלמתי זה הספר החמישי ש"ל (שבח לאל) שהוא מפתח התוכחות ונשלם כל החומש ב"ה אני רוצה לחתום הכל ולמסור ביד החברים השבעה אשר זכרתים שהם היו סבת החבור פתי"ל שיתלו עליו המפתחות החמשה כלם יח"ד. וחומש זה יהיה לכם שכ"ר טוב מהשם בו עם היות סודו כולל מו"ת וחיי"ם. ועל כן קראתיו פתי"ל כי …

… ופנים אל פנים אפשר שימסור הנביא השלם עניינים מביאים אל אמיתת דבר זה למבקשי האמת בו בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאדם מהרה. והשם יזכנו לטובו ויקיים בנו ובכם מקרא שכתוב ואתם הדבקים ביי' אלהיכם חיים כולכם היום. הנה כבר השלמתי חמשה חומשי תורה שבח לאל כפי הדרך הנבחרת הנסתרת אצל המקובלים השלמים על צורה אחת כללית הנקראת דרך עשר ספירות וגליתי בה עניינים גדולים בידיעת השם כפי מה שדרכו בהם גדולי המקובלים עד היום מהם על דרך ביאור מובן ומהם ברמז ומשל וחידה …

… כגון "הסתיר". ויהיה זה סתר וזה הסתיר, כאילו זה פרץ וזה העלים. ועל זה בא מלת סתרי משותפת לשני העניינים, להורות אמיתת הכוונה בהם כלומר סתרים וסותרים. והוא שהנסתר דומה להמון כסותר הנגלה, ואינו כן מצד אחד, והוא כי התורה כולה נחלקת לה' חלקים ועל כן נכתבה בה' ספרים. החלק הא' ספור היצירה, הב' ספור היצירה בהשגחה, והג' ספור עצת המשותף ביצירתו איך ינצל מן החלק הנגדיי לו, בעשיית המצות ובהרחקת העבירות, והד' ספור הפחדת הגמול והענש, והה' ספור מהות הגמול והעונש. וכל אלו …