חֲמוֹר

… כמו כן לכולם להבין כוונת אתונו בין באמרה בין בפיה ממש בדבור בלשון הקדש "מה עשיתי לך" וכו', בין כשישמע הוא באזניו אלה הדברים מרוח מן הרוחות, בין באי זה צד שתרצה שתתן לו כוונתה ממנו, ולה גם כן היה תשובתו. והאומרים שאתונו היא חמורו והיא אם לחמורו של משיח אין דבריהם בזה המין עם היותם אמת לפי דרכי הדרש והאגדתא, גם לפי דרכי המראות והחלומות. אבל אין צרך להרחיק בעניין כל כך וזה כי כל מה שאפשר להשיג אמתתו עם קרבת הפשט הוא יותר ראוי מהרחקתו. זהו מה שאצלי מזה …

… חיסר מן האדם כי אם הבתולות לבד מפני שהבתולה נמשכת אחר בעלה מאד יותר משאר נשים ולכן אין לנו פחד ממנה להמשיך את בעלה לע"ז כל שכן אחר התגדלה בחיק בעלה. והבהמה כללה שני מינים, שנים מהם טהורים וראויים לקרבן ואחד בלתי טהור והוא החמור. אבל הצא"ן והבק"ר מהם הוצ"א הקרב"ן מפני קצ"ר הנבוא"ה ומהם הוב"א הקצר"ן מפני האב"ק הרצו"ן. כעניין "ויאבק איש עמו עד עלות השחר". ולפי שני מינים הכחות האלו המכפרים על האב"ק הנוצ"ר היתה הנבוא"ה זכ"ר ונקב"ה, …

… השם מאהבה. והוא שתדע כי זו הדרך קושרת עניין הנבואה שהודעתיך סודו כולו, והיא שתהיה ירא וחרד לעשות כל מצוה ומצוה ותעיין בשמה ותעשנה לשמה, ותהיה אצלך שלימה כשתעשנה בחכמה. ואחר שתכירה תצרפנה כאשר ארמזנה. כגון שור וחמור שזה יודע קונו וזה מכיר מקום מזונו. ואמנם שור שורה וחמור נושא, ועל כן נאמר "לא תחרוש בשו"ר ובחמו"ר יחדו". ולא תחרוש כמו לא תחשוב בו"ו מחשבו"ת יחדיו שאין בם ייחוד כלל. וסגולתם שור גועה חמור נוער, זה יוסף וזה יששכר. על"ה שו"ר על"ה שו"ר ע"ל …

והנה אם כן יצירתך מצד גופך הינה שכבת זרע והוא קרי, וכן יצירת השור והחמור מצד גופם שכבת זרע והכל קרי. ועל כן התורה מזהרת "ואם תלכו עמי קרי" וכן רבים, כלומר אם תמשכו אחרי בדמות הגוף ובמדותיו, ואני איני גוף, אין המשכת מחשבתכם אמיתית מושכלת כי אם שקרית מדומה, אחר שהשווי בדרך שכבת זרע אחד בלא תוספת ובלא …

ואחר שהוא כן ראה עוד כמה תבדל מהחמור והשור, אם תרצה להנצל מן החשך אשר נשקעו בו רבים מהפתאים וחשבו לצאת מחשך לאור בלא תורה ובלי אור יי'. ועוד תדע כי הכוחות שהתחייבו מחמר השור והחמור, התחייבו גם כן מהחמר שלך באמצעות הצורות, ואם אלה יותר זכות מאלה …

אבל מי שאלהיו בקרבו לעזרו במלחמתו, ויצרו הטוב גובר על יצרו הרע עד שהוא קושרו בחבלים חזקים כדי שלא ישמט מתחת ידו עת מן העתים. ומושכו אחריו קשור כשור בקרניו ועובד בו אדמתו כראוי לפי צרכו, וטוענו כחמור במשא כבד להכביד עולו עד שלו ישמן ויבעט. ואין צורך לו להלחם עמו בכל יום ויום שהמלחמה החזקה כבר נשלמה תכלית אחרונה, וחלש הכח העומד כנגד אדניו. ורכב יצר הטוב על יצר הרע כמי שרוכב על גמל גדול ומנהיגו תמיד לרצונו כאשר יחפוץ. ולא …