חָכְמֵי הַקַּבָּלָה

5 הפניות ב־3 ספרים

מפתח הספירות

עמ' ה§5

הראשונה לכל ית' וית' שמו אינו ספירה כלל אבל הוא הסופר הספירות העשר אשר עשירית היא הקטנה מהם בצורתה בעצם השגתה את הסופר ואת הספירות אשר היא אחת מהן, והיא הגדולה מהן בספירה והמורכבת בכולן והקטנה מהן בעצמה. וכן דעת חכמי הקבלה כמו שאמרתי, ולפיכך צדקו באמרם ששם הסבה הראשונה אין סוף.

עמ' כב§20

שרמזנו למעלה במקומו בספר שעבר. ואמנם אמרו בכל אלה העניינים של המספר "במספר שמות" שהוא לזכרים רמז למעלת השמות ולגבורת זכר מזכריהם בסוד זה שמי וזה זכרי זה שם י' וזה זכר י' וחבור ו"י זכר לנביאי האמת והצדק, וחבור א"ה זכר לחכמי הקבלה הקודמים בזמן לנביאי השם וכוללים הלמוד במחשבות וגבורות תמיד. ולולי הם היתה הנבואה בלתי נמצאת ואע"פ שהנביאים קודמים להם במעלה אין הנבואה שורה אלא על חכם וגבור כלומר על מי שמתגבר תמיד בחכמה ומבין השקלים לעדפים וכן מערכת הדגלים

עמ' פג§78

ושאר הצורות כאשר יחנו כן יסעו "את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה", הנקרא מטטרו"ן ש"ר הפני"ם. וכל זה שאמרו חכמי המחקר הישראלים הוא אמת בלא ספק. וחכמי האומות אמרו כי הטבע מכשף וגם זה אמת אין ספק בו. ואמנם חכמי הקבלה השלמים המשיגים אמיתת הדברים לא יכחישו דבר מכל זה אשר תורה עליו המציאות לחכמי המחקר בשום פנים. ואמנם נגלו לבעלי הקבלה עניינים רבים בהשגת הנבואה שנעלמו מחכמי המחקר והתורה גלתה אותה לנו.

נר אלהים

עמ' סט§89

יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש" (קהלת א' ג'). ופירשוהו למטה מן השמש הוא ואין לו יתרון, הא למעלה מן השמש יש לו יתרון. והוא בעצמו אשר אמרתי לך ברמז העמל בעניין שס"ה מצוות לא תעשה שהם כנגד ימות החמה. ועל זה גילו עוד חכמי הקבלה ז"ל בעניין מצוות עשה גם כן. ואמרו כל מצוות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות, וכל מצוות עשה שלא הזמן גרמה נשים חייבות. כבר הורונו סוד גדול בזה ההבדל זכרים ונקבות במצוות עשה, והיותם תולים המצוות בזמן ובלתי זמן. כי בזה יבין הנבון החכם ההבדל

מצרף השכל

עמ' ה§10

ואמנם המפרש יתכן לו לפרש הדברים בשלשת המינים הנזכרים, אבל המקבל הדבור האלוהי כבר ישיג מן עניין הדבור שהוא אינו כאחד משלשת המינים הנרמזים, אך הוא עניין נקרא אצל חכמי הקבלה סתרי השמות. ואי אפשר לפרש זה בספר לעולם כראוי, אבל יתכן לרמוז. והוא עניין המערכה שערך השם בה כל ערך ובה סדר כל סדר שיהיה ושהוה ושהיה. והוא הדבר שנאמר עליו "בדבר יהוה שמים נעשו" וכו' (תהלים לג' ו'), וכבר נאמר "ואהיה