חָכְמַת הַשֵּׁמוֹת

11 הפניות ב־5 ספרים

חיי העולם הבא

עמ' קיא§136

הנה כבר כתבתי לך העשרה דרכים של שם בן ע"ב אותיות והם מבוארים עפ"י הקבלה כמו שתראה פה. ואמנם צריך שתשים לב שלם למה שתשמע מזה העניין עד שתבין כל דבר על בוריו. ותדע כי אם כל החכמות קודש זאת החכמה היא קדש קדשים שהיא תכלית כל הדרכים שאפשר לאדם להשיג בידיעת השם ולהשגת פעולותיו ולהכרת דרכיו ותואריו כי שמותיו יתעלה הם הדברים הקרובים אליו מאוד והם הם אמיתת תורתו. אבל ידוע לכל בעל שכל מקובל שיש בכל מכתב דברים מובנים

עמ' קכא§146

עודנו מחזיק בסכלותו. אך המשתדל באחרונים והממית עצמו עליהם הוא האדם האמיתי. ושילם מה שהיה חייב לבוראו שלכך בראו. ואם כל ספרי החכמות מביאים את האדם לידי חכמה זאת הנזכרת פעם אחת השתדלות גדולה אחר שנים רבות, זאת החכמה אשר היא חכמת השמות היא לבדה באמת, היא המביאה את האדם לידי השלמות האחרון אשר הוא ההשגה האלוהית פעמים רבות מאד בהשתדלות מעוטה אחר זמנים מועטים. אם האדם ממוזג ומוכן ומורגל כאשר זכרנוהו מהמידות הטובות הבינוניות שהן הקדמה יסודית לזאת החכמה

מפתח השמות

עמ' א§2

ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. הנה זה הספר השני בו יתגלה [מפתח השמות] סתום וחתום בחכמת השמות וראוי שיפתח במפתח שם משלש עד שוב המבוי מפלש. ועל כן בא בראשו מה שכולל את כולו. וכל מקובל יודע שספר תורה גויל שלם ראוי שיכתב כולו בווין בראשי דפיו. ואמנם ששה דבורים אלה ראויים להיותם ראשי ששה דפים ידועים

עמ' ג§4

הפרוטה הפסידתהו ממון רב והוא לא ידע זה. כך אצלי זה הענין הנרמז בין המוסר והמקבל שאינו ראוי לקבלה הנבואית. והדרך הזה רחוק מהדעות בתכלית הרוחק, ואיך לא תהיה זאת סבה להאריך בזה הספר יותר מהארבעה ספרים האחרים, כי הכל תלוי בשמות והם התחייה. ואיך לא יהיה זה עניין זר מאד לאמור למקבל קח אות מראש התורה ואות מתוכה ואות מסופה וחדש תיבה. וכן כל אות חברנה אל חברתה עד שיולד כלל אחד ידוע בשתי תיבות ויהיו שני עדים על אמתת התורה כולה ועל עומק דרכיה

עמ' יא§11

ואין צריך להאריך בזה יותר מזה במקום הזה לפי כוונתינו בו והוא שאנחנו כווננו פה להודיע עניין השמות ואיך הם מביאים לידי ההשגה הנזכרת לכל שלם במדותיו עם שלמות יצירתו אחרי למדו תלמוד תורה הרבה עד שיקבל ממנה להיותו בעדה חכם ומבין מדעתו. ואחרי כן יכין עצמו בכוונה חשקיית אשר בחר בה כבר יותר מכל הדברים שבעולם וישיג בהתבודדו להשיגה מה שביכולתו

עמ' יט§18

ואמנם אחר זאת ההערה המופלאה צריך להודיע באיזה דרך יזכרו השמות ואיך יכתבו להבריח בם השדים והמזיקים ולתפשם ברשת השכל עד שיקבלוהו עליהם למלך. וראוי שנדבר תחלה שנדבר בציור השכלי אחר שדברנו בהרגשי ובדמיוני ואחר כך נזכיר עניין השמות ומעלתם, ואיך יודעיהם מתוך היותם יודעים אותם באמתתם ראויים להתנבאות בשם השם ית'. ונודיע פחיתות מחשבת החושבים שרצון השם הוא לעשות פליאות יוצאות חוץ להקש השכלי וחוץ לטבע עם ידיעת השמות ועם הזכרתם ועם כתיבתם, כדי

עמ' כד§21

הצורות היסודות כולן. ומפני שהאדם מין אחד בלבד נחלקו בו ענייני אישיו לאומות עד שהיתה כל אומה ואומה מהם נבדלת מחברתה בעניינים רבים מקריים לא בהבדל עצמיי. והתחייב מזה שתהיה האומה הכוללת ידיעת השם יותר מזולתה שהיא הידיעה הנקראת השגת השמות כצורה לכל שאר האומות והן כולן כחמר לה וזה כולו בטבע. ולפיכך צריך לחקור בחקירה שכלית אי זו היא זו האומה מכל האומות כי אין קבלה ופרסום מספיקים בזה להשיגו באמת מפני שהקבלות והפרסומים מטעים לעתים הטעאות גדולות.

נר אלהים

עמ' לה§42

המצוירות בימים ובכל הדברים הזכים שהם בלתי מאירים. והחכמה השלישית היא חכמת הרוח והיא חכמת השדים באמת והיא רוחנית מאד זכה ניכרת בין לגדולים בין לקטנים בין לאנשים ובין לנשים וצריכה לקטורת ולדם שהוא טבע רוחני. והחכמה הרביעית היא חכמת האש והיא חכמת השמות אשר הם אש בוערת והדבור נמצא שם. ועל כן נאמר למי שהיה משתמש בהם ולא היה ראוי לכך יצאה אש מהחשמל ושרפתו. ובאמת כי חכמי המחקר לא הכחישו זו החכמה אבל לא השיגו נתיבותיה, גם חכמת השדים שהיא השלישית לא ידעוה על מתכונתם ורובם הכחישוה עד שאמרו

עמ' לו§43

מהן דבר, והתירה מהן ידיעת החכמה בם. כמו שנאמר "לא תלמד לעשות כתועבות הגוים" (דברים יח' ט'), לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות (רש"י). ואמנם שתי הפעולות שהן ממין חכמת השם ית' אנו חייבים לדעתם. והן חכמת הדיבור שהיא חכמת השמות אשר חקקן השם בעט שלהבת על הכתר הנורא שהיא ראשית היצירה והמרכבה. כמו שנאמר כי טרם שניתנה התורה היתה כתובה באש שחורה על גבי אש לבנה. וחכמת גלגול האותיות בניקודן ובניגונן. ועל כן נודיע הניגון כמו שייעדנו

ספר החשק

עמ' כב§103

ואולי לא נשאר בו כח עד שנשאר עם טבע האויר, ויהיה אויר גמור בפועל, ויש לי בזה הדרך סודות נפלאות בחכמת ספר יצירה שהוא מורה על חכמת הטבע, אשר כנוהו בשם מעשה בראשית, וגם יש לי מופתים מושלים מושכלים אלהיים בחכמות האלהות שהיא חכמת השמות, כמו שתשמע לפנים בעז"ה.

ספר החיים

עמ' פג§14

ארבעים שנה עשה ישראל בעננה. אור וחשך יום ולילה שנים ארבעה ענש האיברים רזיאל בן שמאואל מכיר הברכה והקללה, מכיר הממזר בן הנדה, מכיר ישו מחמד, שיעור הלבנה בגבול השמש ועליהם תיבנה ותרבע במשולש ותבין ממנו פלאות והדבש שהטעימו הוא חכמת השמות. והנה פתח ואמר שמעו נא אנשי פונון, והורה סוד כל עניין הצירוף בכלל בשני הכתבים וגם בפתרונם. ואני אודיעך צירופם תחילה ואחר כך אבאר לך סודם וזו היא צורתם: