חֹרֵב

… זאת שהנהיג מה שהנהיגו אחר המדבר עם בואו אל הר האלהים אחר המדבר, כמו שראוי לכל שלם לעשות שתהיה תכלית כוונתו בכל הנהגותיו להנהיגם אחר הכח הדברי עד שיושלם ויגיע אל המעלה האלוהית הנקראת הר האלהים ושמה חרבה. ומקומם של ראשיות המעלות הוא נקרא חרב או חרבה והוא שם נגזר מן עניין "וישם את הים לחרבה" כי שם הוא מן שממה וכן חרבה מן חרבה. והוא סוד להט החרב שהוא רהט הלחה הצריכה להתיבש בעת קבלת השכל עד שובה "כעין הקרח הנורא" (יחזקאל א' כב') אשר הוא על דמות הרקיע …

… במקום מד"ה רפ"ה נמצא הוא קשה להלחם. ונאמר עליו "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים". רמז באמרו הנחשלים כח נחשול שרו של הים שנאמר עליו "ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב". בזכות הר חרב אשר בעבורו עברו ישראל הים בחרבה. ועל כן כתיב "כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים". ונאמר "מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר". ולזכרון דבר זה אמר פה "והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך …