חֵרוּת

… שים עליו א"ו ימים הרי בי"ה א"ו בתשרי ביום שמחת תורה, ונשלם בו סוד מועד אשר דרכו י"ה יה"ו י"ה אהו"י. והעניין זמן חרות וזמן תורה וזמן שמחת תורה. הנה לך חרות ותורה ושמחה ושמחת תורה. ודע שגם חרות מכלל ג"כ, שכן רמזו בסודו רז"ל חרות על הלוחות, אל תקרי חרות אלא חירות. ודע שעניין שם מועד הוא מורה על הכנה וכן קדש וכן זמן, הכל כוונה אחת שווה, והוא לעדות על הכח האלהי הפעל מצדו בפועל, ובכח מצדנו. כי מועד מלשון "ונועדתי לך שמה" (שמות כה' כב') ותרגומו ואזמין מימרי לך, וכן …

… והאש וביום. והיו הולכים ולומדים תורה במדבר תמיד. ועל זה נאמר "ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה" (שם). והיו מתגלגלים בגלגל השכל, והיו משתדלים להנבא, שכוונת מוציאם מעבדות לחירות היתה לכך. ועל כן רמזו ז"ל: "לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן". וסוד אכילת המן "ומתוק מדבש ונופת צופים" (תהלים יט' יא'). והנה תדע ג"כ כי עמו"ד הענ"ן סודו גלגו"ל היר"ח, אשר ממנו נענו"ע הד"ם בלב. ואמנם סוד עמוד האש הוא …

… זוהר נשפע מהשם ית' על האדם באמצעות העליונים תדענו מאמרו "ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו: תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו" (תהלים ח' ו'). שסודו כסוד "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" (שמות כד' י'), שהוא כעניין גלות חרות כסוד חרו"ת ע"ל הלוח"ת שהוא עלו"ל תח"ת הרו"ח. כי כן הרוחות על הלוחות גם הלוחות על הרוחות. ועל זה המכתב מזה ומזה, כאמרו "מזה ומזה הם כתובים" (שמות לב' טו'). ועל זה תבוא הפקידה והזכירה בעניין התעוררות, כמו שאומר אדם לחברו פלוני, …

הנה המועד מבואר כולו לפי הקבלה והוא יום מקרא קדש, ופסח ושבועות וסכות בהם זמנים מיום חג המצות זמן חירותינו שבו יצאנו מעבדות לחירות בזמן קבוע ובעת ידוע ובמועד מועד, כי "לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים" (קהלת ג' א'). והנה "מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר" (שמות יז' טז'). בסוד "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר" (שמות ג' טו'). ועניינו בסוד הנסתר יז"ל …