חֲלִיצָה
1 הפניות ב־1 ספרים
מפתח התוכחות
"ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה בלשון הקדש מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי". מ"ב תוך שני יודי"ם. "ועמד ואמר בלשון הקדש לא חפצתי לקחתה". "וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו" ויקרה תהיה אצלו יקרה יותר ממנו בעל כרחו, רוק הנכר לבית דין. "וענתה ואמרה" זה בלשון הקדש ודאי "ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל". כאן נעלם כל הסוד לפי נגלהו וכאן נגלה כלו לפי נסתרו, וזו היא צורת מצרפו: