חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים

3 הפניות ב־2 ספרים

מפתח התוכחות

עמ' טז§18

לעבוד זולתו. ולפי שידע העתידות אע"פ שיש בזה נעלם הודיעם מה שיקרה להם אחר בואם לארץ מחלוף עבדת השם. ואמר "כי תוליד בנים ובני בנים" וכו', וכבר אמרו כי ונושנת"ם ישבו בארץ. וראה איך מנו המונים דבר זה אמרו מאדם עד נח אלף שנים, מנח ועד אברהם אלף שנים, מאברהם עד יציאת מצרים ארבע מאות ושמנה וארבעים שנה. סימן לכלם ב'תמ"ח גאלה, ומ' שנה עמדו במדבר ותת"נ עמדו בארץ וע' שנה בגלות בבל ות"כ שנה בבית שני. הנה סכום זה הכלל כלו עולה ג' אלפים ותתכ"ח שנה, סימן להם

עמ' יז§19

ואמנם יש לנו היום מזמן הגלות הזה ועד שנה זו שהיא שנת המ"ט ליצירה אלף ומאתים ועשרים ואחת שנה, סימן להם ארכ"א. חברם עם המספר הראשון ויעלה הכל המ"ט כמו שזכרתי סימן להם "מטה עזך ישלח יהוה מציון" (תהלים קי' ב'). והנה יעד להם אבדון ושמד בסבת עשותם שם תמונת כל. ומלת כל רמז לספירה תשיעית גם לעשירית, כאמרם "ומן אז חדלנו לקטר למלכות השמים והסך לה נסכים חסרנו כל" (ירמיה

ספר העדות

עמ' נז§1

זה הספר הוא הספר הרביעי לפירוש שהוא השלישי לחיבור. כי ספר הישר חיבר רזיאל תחילה והיה בעיר פתרוס בארץ יון וחברו בשנת חמשת אלפים ושלשים ותשע שנה ליצירה. והיה הוא בן ט"ל שנה והיא השנה התשיעית להתחלת נבואתו. אבל עד השנה ההיא לא חיבר ספר שייחסהו לשם נבואה כלל אע"פ שחבר ספרי חכמות אחרים רבים ומקצתם הם ספרי סתרי קבלה. ובשנה התשיעית ההיא עוררהו השם ללכת לרומי