חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַקַּדְמוֹנִים

5 הפניות ב־1 ספרים

אמרי שפר

עמ' יז§39

דע כי חכמי ישראל הקדמונים ז"ל נחלקו לשלש כתות בחיבוריהם ולא בידיעותיהם חס ושלום. כי דעה אחת מיוחדת הייתה להם בידיעת השם על פי השם המפורש. אבל חיברו שלשת מיני חיבור בפירוש [בידיעת] התורה על סדר המצוות. והם: חיבור המשנה שחבר רבינו הקדוש, והתלמוד הבבלי, והתלמוד

עמ' יז§40

ולפי זו הדרך, הלימוד המביא לידי שלמות בפירוש התורה (הוא) נחלק לשלשה מינים כמו שזכרנו. והנה רז"ל וכל הנמשכים אחר דעתם לא נסתפק אחד מהם לעולם שום טעם בידיעת השם הנזכרת אבל כולם מסרו קבלה מזה לזה בידיעה זו, בדרך קלה עד שהתפרסמה אצלם ידיעה זו בהסכמה גמורה בלתי מחלוקת. כאשר התפרסם אצלם שהאות הראשונה שבאותיות היא הנקראת בשמה אלף ומספרה אחד גם הוא סימן למספר אֶלֶף ובכל מקום נינקד אלף בניקוד שנינקד אחד אלא שהסדר

עמ' כה§55

אחר שידעת מתוך דברי כי כל החכמים מסכימים בלתי מחלוקת שהאדם בעל שני יצרים נקראו האחד מלאך והשני ג"כ מלאך אל תפלא אם מזאת כתוב מעיד שהאחד מלאך והשני שטן או אם קראוהו חכמים שד או מזיק כמו שבא ביהושע הכהן, ובאיוב, ובלעם וכן רבים. וכן בא "בעלי החלום" בסוף ברכות

עמ' כה–כו§56

והנה יתבאר לך מהרה מדברי רז"ל כי הצירופים והגימטריאות אצלם [הם] חכמות וכן השמות (חכמות) עד שהביאו מהם ומן הדומה להם ראיות גדולות על אמונתם בם בספרים רבים והם אצלנו היום לראיה ולזכות להכות בם חכמי דורנו המכחישים דברינו אחר שמאמינים בשאר דבריהם הקדושים אבל אלה שדברו בם מזה הם קדשי קדשים אצלנו ודי לך בזה.

עמ' לג–לד§69

והנה קבלו חכמינו ז"ל מן הנביאים כל השיעורים ומהם קבלנו אנחנו היום ומתלמידיהם ומספריהם. והודיעונו כי הכור הוא ל' סאין. והלתך חצי הכור. והאיפה עשירית הכור שהוא ג' סאין. והסאה ו' קבין. והקב ד' לוגין. והלוג ו' ביצים. רביעית הלוג ביצה ומחצה, והיא רביעית של תורה האמור בכל מקום. וההין י"ב לוגין דכתיב ז"ה.  ושיערו חכמינו ז"ל שיעוריהם על אלו ועל הדומים להם ושמו גם כן שיעור האמה שהוא ו' טפחים. והטפח ד' אצבעות בגודל. ועיין בסדר קדשים וטהרות שנקראו חכמה ודעת, ותמצא שם בחכמת המספר וחכמת השיעור במידות פלאות תמים דעים.