חָם

… מאין בא עם היותו יש מיש ולאין הולך עם היות כל חלק מחלקיו יש אבל לא לעצמו בסוף. ושם וחם ויפת, שם הוא הכח השכלי המשתכל בשמות והנו גם כן מצייר. ויפת הוא המרגיש החי שהוא יפה גם כן והוא פתח עוזר ומסייע לשם. וחם הוא כח החום שממנו תאות המשגל עם כל זה "עבד עבדים יהיה לאחיו". וענין דור הפלגה לפי החכמה מבואר מן העיר והמגדל וממה שנשק"ר בעניינם. וזה כי תחלת הדברים היתה הוראת החכמה באמרו אחר "ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול ויהי כל הארץ שפה אחת …

… יוציא אדם דבר מפשטו כדי להשלים כונת המחבר ראוי שייטב זה בעיני השומעים. כגון אמרנו על אברהם על דרך משל שהוא אני או שאני הוא, וענין יציאתו מארצו שהיא מקום האש אור כשדים ללכת ארצה כנען שהיא גם כן ארץ חם. וחם הוא אבי כנען ונאמר ארור כנען דין הוא לירש ארצו כי כנען מקולל ואברהם מבורך. והנה תשוב הארץ שנפלה בחלק המקולל ויירשנה המבורך והיא ארץ זבת חלב ודבש בין לזה ובין לזה. שכבר נאמר "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם". …

… נמאס. "כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם" ששניהם הם זונה וכלב קדשה וקדש. כי הקדשה זונה והקדש כלב, וקראו כלב מפני שהוא חם מאד ויקשר בעת זנותו וכן זה נקשר בזנות. ותדע זה מאמרם ז"ל שלשה שמשו בתיבה ושלשתן לקו, חם נתקלל ארור כנען כלב נקשר עורב מזריע בפיו. והאומר לרבו ע"ה פרנסני ככלב וכעורב לא רצה להתכבד בתורתו ושם לפניו במזון כאחד מן החוטאים שבעולם ואעפ"כ נתפרנסו בתיבה. וידוע שהמבול סבתו היה שבוש השמוש כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. למ"ד של לנכרי תשיך …