חוֹל (הָעוֹף)

וצריך מזה שתתעורר לחשוב אלף ספירות שבהן תכלית ההשגה והם אלף שנים. ורמזם "וכחול ארבה ימים" (איוב כט'). הוא חול הנזכר באיוב שכל העופות אכלו מעץ הדעת והוא לא אכל ממנו. ואמרו עליו בבראשית רבה הכל שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול הה"ד "ואומר עם קני אגוע וכחול ארבע ימים" (שם). ועוד חלקו בו שני חכמים ר' ינאי ור' יודן זה אומר אלף שנים הוא חי לסוף אלף שנה אש יוצאת מתוך קנו ושורפתו והוא משתייר בו כביצה והוא חוזר ומגדל אברים וחי. וזה אומר אלף שנים הוא חיי ולסוף אלף שנה גופו כלה וכנפיו מתמרטין ומשתייר בו כביצה והוא חוזר ומגדל אברים וחי.

ויש תחת זאת ההגדה פלאות תמים דעים נעלמים מאד. וכבר ידעת אמרם שאדם הראשון דינו היה לחיות אלף שנה אלא שנתן מהם ע' שנה לדוד המלך. וחיה הוא תתק"ל שנה כמו שכתוב בהגדה. ורמז חול הוא אמרו לפי דרך הנסתר שבו, "אשר שמתי חול גבול לים חק עולם לא יעברנהו" (ירמיה ה' כב'). תבינהו מסוד חק עולם שסודו עמ"ק חו"ל. וסוד חק העולם הוא סוד להט החרב המתהפכת בסוד הים המתהפך מהשכל כאשר יתהפך וילון הספינה מכח הרוח המרחפת על …

… והם אלף שכל מאה אחת. ורמז לאלף שב"ע ברכו"ת ורמז למאה מאה ברכות שחייב אדם לברך בכל יום, ומפני שהם עשר מאות נקראו עשר ספירות. וכן ספירות מחשבות. והם אלף מחשבות נחשבות מן אחד ועד אלף. והנה ימים הם שנים. והחולקים על חול לא חלקו על זמנו כי דעתם שווה שאלף שנים הוא חי. ולא חלקו על כמות מה שישאר ממנו כי שניהם אמרו כביצה והוא שיעור חוזרו אל הטבע הראשון. שכל עוף נברא ממנו כלומר מן הביצה וגם לא חלקו על טבע גדולו כי טבע כל עוף לגדל אברים וחיות. אבל חלקו על איכות הפסד צורתו …