אַהֲבַת הַשֵּׁם

… שהוא שר עצם המוח לפי הקבלה בשיתוף שרי עם אברם ומחלק הכח העשירי לשני חלקים שוים בהעשות מן יהו"ה לתת לזכר חצי הכח ולנקבה החצי הנשאר. וישוב הנקביי המנוקב המפורש שר ה' והזכריי מבאר ה' והעושה זה הוא השמר האבר והוא המגלה לאדם אהב"ת הש"ם ועל זה נרמזו עשר שנים בשהיית התולדות.

… הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחוק ממני" (ישעיה כט' יג'). אמנם הכוונה במאמר ההוא אינה בעבור הדבור בפה לבד אלא בעבור הציור האמיתי המצוייר בנפש כפי מה שהיא. והעד שבא זה העניין אחר ק"ש ששם שרש השגת הייחוד וידיעת השם ואהבתו ושמירת מצוותיו ית'. וחובר אל מאמר "להיות לכם לאלהים אני יהוה אליהכם" (במדבר טו' מא'). ואין אלהות בדמיונות השקריות כי אם באמיתיות הנודעים במופתים ברורים. ועל ידיעת האמת אדם עונה אמת לא על המסופק כל שכן על השקר. ועל כן באו …

עיקר סוד שם התואר-התבונן בהסתכלות הלב בפתיחת הרעיון ובהבנת השכל בזה הסוד ובסוד הבא אחריו, ששניהם קשורים קשר חזק ואמיץ. מהם תדע סוד עבודת השם מאהבה, שהוא סוף הסודות כולם. ואלו השנים הם יסודותיו החזקים ושרשיו הנכבדים, מפני שהם כוללים ידיעת השם לאדם. ויש שלישי בחלק ג' והוא סוד ידיעת השם לנו. כי אלה השנים מורים איך נדע אנחנו בני אדם את השם ית', והוא כשנדע שמו. ואז נוכל לעבדו …

… הרב זה בזה הלשון, זהו המובן מדבריו באומרו, "והמין הרביעי הוא תכלית השלמות האנושי. והוא כשיגיעו לאדם המעלות השכליות, ר"ל ציור המושכלות ללמוד מהם דעות אמיתיות באלוהיות וכו' ". ואנחנו נדבר עוד בזה בע"ה, בסוד "עבודת השם מאהבה" אשר היא תכלית כל הסודות והנכבד מכולם לנו.

עיקר סוד הנבואה-הנבואה היא עניין שכולו אהבה ליי' אחד, וזה נודע לכל. כי האוהבים הנבואה הם האוהבים את הש"י והם האוהבים בלי ספק, והם הנקראים חכמים ונביאים. וכן אוהבים בגימטריא נבואה ר"ל אוהבים נבואה אהובים. והמעלה הזאת בעצמה היא מעלת עבודת השם מאהבה כמו שאחבר …

משכיל עבוד מאהבת השם                    וביה שמו קדוש והנצל

… באמת מעל הצואר לעולם, כמו שנאמר "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך" (דברים ד' ט'). ופרשו בו חכמי האמת, הוא אינו חייב עד שישב לו ויסירם מלבו, כלומר עד שיפרוק עול תורה מעל צוארו וישכח מה שראה לבו והרגישו עיניו. ולעולם חייב העובד מאהבה שישים תכלית פעולותיו וכל תנועותיו וכל מחשבותיו וכל דבריו שורש לאהבה ותהיה האהבה המורגלת ההיא מולידה ממנו פירות חדשים בכל עת לחדש האהבה האמיתית האלהית, ואפילו בעת היותו מתעסק בצרכי חייו ההכרחיים. ולא יביט זולתי הצריך לו, וגם צריך לו להשים …

ודע כי האוהב מאהבה הוא לבדו ראוי להתהלל בשהוא עבד יי' (חסר שורה) והוא מלך בשר ודם. נמצא מסוגו וממינו ומדרי עולמו נברא כדי לשמשו יען אשר גם הוא נברא כדי לשמש את בוראו. והוא כהן לאל עליון ואין אהבתו עם בוראו תלויה בדבר בטל, כמו שאין אהבת בוראו תלויה בדבר בטל. אך האוהב והאהוב קיימים לעד וכן האהבה קיימת ביניהם לנצח. ועניין עבודת האהבה ושיתופה עם היראה אשלימנו בסוד סוף זה החלק שהוא סוף זה הספר, ובו אחתמנו. כמו שבו חתם הרב ז"ל בספרו, מפני היותו זה הסוד שקול כנגד כל הסודות שזכר במאמרו הנכבד. והקדמתי אני עליו זאת ההקדמה בקיצור מפני היותו הגדול שבכל סתרי תורה.

ופירש הרב על זה מבואר שם והוא מופלא. ולפי זה העניין אין סתרי תורה ראויים כי אם לאוהביהם. כדי שיתגלה לו האמת הצריך לאוהב ההוא האוהב את השם מאהבה, עד שידע העניינים שהם אמצעים בינו ובין אהובו וחשוקו ית'. וישתדל בכל יכולתו להחזיק האהבה והחשק הראשון שבין שניהם. והעניין המביא לידי כך והמקיים זה בלב האוהב, הוא תלמוד תורה ומעשים טובים, ולא דבר אחר זולת …

… ושולטנות על הנפש, והוא השכל הנשאר אחר המות הגופני וחי לעולם, והיא החיה היחידה. ואמר בסוף עניין איוב וחבריו "כשנשלם שכלו וכשידע האדם זה, קל עליו כל המקרה, ולא יוסיפו לו המקרים ספקות על השם, ואם ידע או לא ידע, או משגיח או לא משגיח או יעזוב, אבל יוסיפו עליו אהבה". והביא ראיות מן הכתוב ומן הקבלה באומרו "על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר" (איוב מב' ו'). וכמו שאמרו ז"ל "עושין מאהבה ושמחין ביסורין" (שבת פח:). ומשאר דבריו תבין כוונתו, כי אין לי דרך שאגלה לך יותר מזה והנה …

… ואחריו יודע גם כן לאחרים באי זה מהם עמד. אם הנסיון מפורסם ואם לאו יודע לעצמו ודיו. וזה מפני שפעמים יחשוב אדם בלבו שהוא אוהב את השם ב"ה אהבה רבה, עד שאפילו אם היתה באה לו מצוה מאתו ונראה לו שהוא רצון השם, שיקח את בנו יחידו וישחטנו בעבור אהבת השם, כדי להודיע לעצמו הערך המבדיל בין שני מיני אהבה, ר"ל אהבת השם ואהבת בנו, חושב אדם בנפשו ונושא ונותן בדעתו לאיזה משני העניינים יטה. כי לעבור על מצות השם אי אפשר, כדי שלא תפסק האהבה שביניהם, שהיא השרש. …

… עניינים רבים כמו אלו, ויביא לו מופתים מורגשים, ומדומים ומקובלים נראים כמושכלים. ואם האדם המנוסה הוא בעל שכל שלם כאברהם, לא יאבה ולא ישמע אליו, אך ישחק עליו ויאמר לו "יגער יהוה בך השטן" (זכריה ג' ב'). וכי יש ערך אצלי בין אהבת השם ובין אהבת בני יחידי להשוות זה לזה ולשקול זה עם זה, עד שלא אעשה רצון קוני שאני ובני חייבים בכבודו. ואם תאמר כי הוא צוה שלא לשפוך דמים, אומר לך אמת הוא  אבל "הפה שאסר הוא הפה שהתיר". והלא הוא ית' צוה לשפוך דמי הרוצח המזיד …

עיקר סוד עבודת השם מאהבה-זה סוד שקול כנגד כל הסודות שבתורה, כי היא תכלית הכוונה האחרונה שבמציאות האדם בכלל שאר הנמצאים. והצלחתו תלויה ביד האדם בכח וביד השם בפעל. ועל כן חתם הרב ספרו הנכבד בזה התכלית כי הוא תכלית התכליות כולם …

… והוא ית' לא יושג לנו כי אם מתוך מעשיו, ומעשיו לא יושגו כי אם בשכלינו, ושכלינו לא יפעל כי אם בנפשותינו בלתי דבור, והדבור לא ימצא בנו בפעל בלתי רוב למוד, ורוב הלמוד לא ימצא לנו בלתי רבנים וחברים וספרים. וזה כולו לא ימצא בלתי יושר אהבת החשק לעבוד את השם ית', החשוק מהנפש החושקת אותו, שבה כלה מעשיו. כאמרו "שבת וינפש" וכאמרו "ויתן אל משה ככלותו" (שמות לא' יח'), ככלתו כתיב, והנה כלה מלשון חשק ואהבה, דכתיב "כלתה לישועתך נפשי" (תהלים קיט' פא') וכתיב "נכספה גם …

וזהו מה שראה לבי לגלותו לך בשלשת חלקי זה החיבור הכוללים שלשת חלקי ה"מורה נבוכים". והודעתיך בחתימת שלשתם כי תכלית כוונת כל התורה היא, להגיע אל עבודת השם מאהבה. "הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך " (איוב ה' כז') "הלא כתבתי לך שלישים במעצות ודעת להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיה" (משלי כב' יט'). "אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל" (ויקרא כו' מו').

… ההוא יהיה יהוה אח"ד ושמו אח"ד" (זכריה יד' ט'). ואם כה יעשה לבך בסדר הספירות ובמערכת כ"ב אותיות "וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך" (יחזקאל לז' יז'). תשט"ח במקר"א ז"ה נ"ץ ע"ף יג"ל סוד"ך "ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" (דברים ו' ה').

… ג"ט, על עניין הרחקה מהדברים אשר אין תכלית כוונה נכונה בהם. והתבונן מה שאמרתי, כי תכלית המבוקש מן האדם להשיג מדברי הנביא מה שהוא נסתר ונעלם בתוך ענייני התיבות והשמות, עד יוודע מהם מכל צד השגת תכלית האחרון שהוא ידיעת השם ואהבתו ויראתו. והש"י למען שמו יזכנו להשיג סודות תורתו התמימה וסתריה, למען נמצא חן בעיניו מתוך ידיעת שמו ודרכיו. כמו שאמר הכתוב "הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך" (שמות לג' יג').

… אחת מהחיות. והספירות סופן י' והוא תחילת העשרות וכן כולן קשורות זו בזו, וצריך לחזור תמיד לייחוד שאדון יחיד ואין לו שני, ולפני אחד מה אתה סופר. ועל כן צוה לבלום הפה מרוב הדבור בם, ולהשים רסן שכלי להרהור, ומאזני מדע לתאות אהבת השם פן תפרד הנפש מהגוף ברוב חשק, ותבקש נשיקות פיהו של המשפיע החכמה והאהבה. ואם רץ לבך שוב למקום, וכאשר חייב מיעוט ההרהור ומיעוט מרוצת הלב, כך חייב לבלתי עזוב המרוצה לגמרי, שלכך נאמר רצוא ושוב, מרוצה לעיין …

והסבה  אשר בעבורה אהבו

ותתדמה לו, יאהבך השם

ואמנם מה שעתיד להיות כגון ביאת הגואל וממשלת ישראל גם זה אין השכל מכחישו, ואינו נמנע שכיוצא בו אנו רואים בכל יום באומות, שאלה שולטים על אלה לעתים. ואין זה עניין שהטבע מכחישו אבל הטבע האנושי גוזר היותו כן. וגם הדברים שהם עומדים קימים כגון "ואהבת את יהוה אלהיך" ועניינים רבים כיוצא בזה מן המצוות וגם עניינים רבים שספרה תורה עליהם היום שהם טבעיים ואין ההרגשה מכחשת אותו ולא השכל. ועל כן נלך בענייני התורה והמצוה אחר הדברים שההרגשה והשכל מעידים עליהם. ואם יש בהם …

… האדם דבר לטובתו כן האדם שואל מהשם דבר לצורך עצמו ולתועלתו. ואם האדם לא ימנע מהשם שאלתו גם השם לא ימנע מן האדם שאלתו. והכתוב אומר "ועתה ישראל מה יהוה שואל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך" (דברים י' יב') ולאהבה אותו ולדבקה בו. וזהו מה שיורה עליו השם כסוד אחד באחד ית' ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו והנו חד בחד זה בזה זה והבא וו בוו הוא אהוב הוא אהבו אביזו זו בזה זוב בזב אה ביזה הגיזא. ואמנם סוד השאלות הם שהשם אומר לאדם הב הב והוא …