אֹהֶל מוֹעֵד

12 הפניות ב־6 ספרים

אמרי שפר

עמ' קצז§620

ועתה פה גלינו כל הדרך מבוארת כי חשקנו בשם וסמכנו עליו ית'. ולא יראנו מאיש ולא פחדנו ממבאיש. ולא חששנו למכחיש. ואחר שעלתה כוונתינו בידינו וכתבנו מה שרצינו לכתבו בזה הספר הנותן אמרי שפר. בסתרי חכמת הקבלה. נודה ונשבח ליי אלהי ישראל על חסדו ועל טובו שעזרנו עד כה. גם הביאנו עד הלום והעלנו לשמי ערץ. למען ספר שמו בכל הארץ. והשם שזכנו לכך לכבוד שמו הגדול הגבור והנורא. יזכנו למען רחמיו הרבים מהרה. לראות בניין בית הבחירה. עם כל ישראל בעלי החברה. לקיים שם כל המצוות שבתורה. ונשכון שם באהל מועד. אמן נצח סלה ועד.

מפתח השמות

עמ' קנז§221

המדות. פרשת ויקחו לי תרומה סוד המשכן. פרשת ואתה תצוה שבה בגדי כהונה וקצת קרבנות. כי תשא שבה השקלים וכלי הרחיצה ושמן משחת קדש והקטרת והציורים אשר עליו. וסוד השבת השבת וסוד מתן תורה והלוחות ומעשה העגל. ועניין אהל מועד וסתרי לוחות שניות עם י"ג מדות אלוהיות. ואזהרות ע"ז ועניין שלש רגלים וכריתת ברית על פי התורה. וישיבת משה בהר עליון בישיבתו והתקרבו לשם ית' כי קרן עור פניו. פרשת ויקהל שבה שמירת שבת ומצות משה לישראל על בניין המשכן וכל כליו. והתרומה שהביאו נדבי

מפתח הספירות

עמ' כח§27

תלוי בידיעת השם שהוא תכלית כל הכוונות כמו שהוא ראשיתם בתוכם והוא המכריע כל הדיעות והבוחן אותם. ואיני צריך להאריך בקרבנות שבאו אחר ברכת כהנים על ידי י"ב נשיאי ישראל. ובסוף הפרשה הזאת אחר הקרבנות נאמר "ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הפרוכת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו". זה הפסוק מאיר עיני עורים ברמזיו כולם. ואמרו ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו מעוררינו לדעת כי אהל מועד מדבר עם משה לפי הסוד הנעלם והוא אד עולם אשר

עמ' לב§31

ועוד צוה השם לטהר את הלויים ולהקרבם לפניו ולהבדילם לו ית' באמרו "והבדלת את הלויים מתוך בני ישראל והיו לי הלויים ואחר כן יבאו הלויים לעבודת אהל מועד" וכו'. ונתן טעם להבדלתם לו באמרו "כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל רֶחֶם בְּכוֹר כּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחְתִּי אתָם לִי: כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי

עמ' מו§43

גדולה מכל האדם אשר על פני האדמה. וזו מעלה הגדולה היתה סבה לו מכל הסבות המעולות שקדמו לנבואתו להיותו במדרגה עליונה מכל האדם מהנביאים בנבואה. וע"כ צוה השם לשלשת האחים למהר יחדו פתאם לצאת אל אהל מועד באמרו "באו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם". ואחר כן עוד הבדיל ביניהם הבדל גדול באמרו "ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו". הנה גלה לכל שהנביאים שני מינים והם במראה ובחלום. בחלו"ם,

עמ' ע§66

לה אחד משני המקרים הנזכרים מעול"ם, לא מו"ם ולא ע"ל. ורמז אלעזר הכהן, א"ש לבנ"ה, טב"ע וצור"ה אשר בו החפ"ץ הקדמו"ן והוא חמ"ר הקה"ל. ואמרו "ושחט אותה לפניו" כאמרו "ושרף את הפרה לעיניו". ואמרו "מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים".

עמ' צג§92

והקריבו קרבן זהב התרומה "איש אשר מצא כלי זהב" וכו'. ואמרו "לכפר על נפשותיכם לפני יהוה". ואמנם היה הזהב "כל כלי מעשה" רמז על מעשה העגל. ולפיכך לקחו הזהב משה ואלעזר הכהן לכפר על מעשה העגל שעשה אהרן. ונאמר "ויביאו אותו אל אהל מועד זכרון לפני יהוה". ועניין המקנה הרב וירושת הארץ בחוצה לארץ לשני שבטים וחצי, ותשעת המטות וחצי המטה מכל י"ב שבטים שנחלקו בו רמזים גדולים בידיעת חלוק הכחות. והיה השבט העשירי שהוא שבט מנשה וסודו שבט הנשמה והוא שבט יוסף שנחלק

מפתח התוכחות

עמ' ק§124

שנשלמו כל העניינים הגידה לנו התורה התמימה שהסכים השם עם משה בכל מה שדבר מן אלה הדברים עד לרשתה. באמרה אז אחר כל דברי משה "ויאמר יהוה אל משה" וכו'. שלא בא בו בזה עד כאן. "וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד: וירא יהוה באהל מועד בעמוד ענן ויעמוד עמוד הענן על פתח האהל". אז הודיע השם למשה עניין העם לעתיד. ואמר לו "הנ"ך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו: וחרה אפי בו" וכו'.

עמ' קה§132

נבנים מן ו' אבנים כלומר שש אותיות. ואמנם מלת ראשית שהיא בת חמש אותיות בלתי דומיות יבנו ממנה ק"ב בתים. וראוי זה המספר להיותו ראשית כי מספר אותיותיו עולה ש"ש ויצא מן ה' והכל אש הסנה מים רוח. או אמור הסנה, אש מים רוח סמ"ך אהל מועד. ושאר התיבות צירופם קל אבל דרכי התמורה והמשקל חלוקים קשה לסדרו. וזה מכללם ראשית עולה תתקי"א תתקט"ב תתקח"ג תתקז"ד תתקו"ה. עתה תקח סופיהם מן הראשון עד האחרון לפנים ותמצא א' ב' ג' ד' ה' והם חמש ספירות. ג'

חיי הנפש

עמ' פה§112

גוף, אחר שהוא במקום קרוב או רחוק למעלה או למטה לפנים או לאחור לימין או לשמאל. אלא הוא דבוק מדע היודע בידוע הנצחי ית' שמו והוא כבוד ה' השוכן עם הנפש בעולם הבא, אחד הוא הנקרא "אהל מועד", כלומר בעולם הבא. כי אהל מועד הוא העולם הבא ואפילו בגימטריא ועניינו אהל, האל, אשר ייעד אותו לשכון בו. ואין שם כי אם משרתי עליון לבד והם מחנה הלויים ונסע אהל מועד, שהוא מחנה הלוויה בתוך המחנות, שהם ד' מחנות לארבע רוחות העולם, מזרח ומערב צפון ודרום, והרוח החמישי

נר אלהים

עמ' קיט§159

אהל

עמ' קיט§160

מועד.