אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת

4 הפניות ב־2 ספרים

גן נעול

עמ' ה§46

כל תוספת שהבאנו מובא בכתב קטן מהרגיל בתוך (סוגרים) עגולות. בסוגרים [המרובעות] באות מילים שנראה שייכות לטקסט. המילים (בסוגרים) בכתב רגיל נראה לנו כטעות סופרים. המילים בכתב גדול באים בדרך כלל שהם מצוטטים מספר יצירה.

עמ' ט§65

וכן כוונתי לעניין גדול בכתבי הפסוקים באותיות גדולות, ובהפכי קצת גדולות לקטנות. רק ה' הנקודות היו בם לענין גדול, ולא רציתי לגלותם בביאור, אבל הכוונה בהתחילי בפסוק ראשון היתה מפני שקבלנו שאותיותיו כ"ו נחלק לשני חלקים שוים ראשונים, שסודם אח"ד אח"ד, "חכמו"ת בחו"ץ תרנ"ה" (משלי א' כ'),

עמ' צ§313

נבדלו מכל ההמון שבעולם ומחכמי אומות עולם ומחכמי ישראל הרבנים בעצמם המתגלגלים תחת שלשת הגלגלים הנזכרים. והמשל על זו הדרך כגון ההוראה שתורתנו המורה באות הראשונה שבה שהיא  ב של בראשית שצריכה להיות רבתי. וכ"ב אותיות גדולות הן בכל כ"ד ספרים וכגון ח של וחרה שראויה להיות כזאת      ושני נונין הפוכים ויהי בנסוע הארון כאלה  L L. ורבים כיוצא בהם מהמקובלות לפי המסורת מבית ומחוץ. ומלאין וחסרין ואותיות מלופפות ועקומות וכיוצא בם שהם מינים רבים.

חיי הנפש

עמ' קט§147

מעניין הצרוף בשמחה, וכוון הטוב והסר הרע. ובזה יסיעך יצר הטוב ויברח ממך יצר הרע, כי שניהם אחים בטבע, יצר הטוב ויצר הרע, והם בני אב אחד ובני אם אחת. והם יודיעוך סוד ג' אבות וסוד ג' אמות וסוד בניהם ובנותיהם. וכתוב על מה שתכתוב צרופיך באותיות גדולות כאלה ש מ ו ת וגלגל וצרף את השם פנים ואחור, ובו תעלה מעלה ותתענג בדשן נפשך. כי "אין בטובה למעלה מענג" והזהר שלא תרד למטה, כי "אין ברע למטה מנגע" (ס"י). ואודיעך איך נחלקו האותיות לשלשה חלקים, שכן אותיות בגימטריא שלש"ה