אֲנִי וָהוֹ

ועל כן אנו אומרים בו אנ"י וה"ו הושיעה נא. כי מן אנ"י ועד מו"ם ק"ח שמות שסודם חצ"י. ומן וה"ו ועד מנ"ד, גם כן ק"ח שמות שסודם גם כן חצ"י. ועוד כמו שנחלק לשנים נחלק לשלשה ע"ב לכל חלק. וכן עד סוף כח חלוקם לדעת סוד חבורם מחלוקם. וסוד חלוקם מחבורם. וכולם בהם יחד סוד החבו"ר. והוא סוד יר"ו שלם. ולפיכך סוד אנ"י וה"ו נחלק גם כן לשלשה חלקים. יהו"ה לכל חלק. וכולם אדנ"י אח"ד ואם כן מגלגולם תבין הכל. חבר שני הראשים עם שני הסופים ויבואו ג' פעמים מו"ם שהוא סימן בשם האחרון והם שלש פעמים אלהי"ם כסימן האברים שסודם ד' פעמים ג' או אמור ג' פעמים ד'.

… מציאות, והוא שאמר "אהיה שלחני אליכם". והיו שלשה שמות מורים על עניין אחד באמתת הבחינה. וכן במדות באו שלשתם בצורה אחת כי שלשתם יורו על דבר אחד. וכן בברכת כהנים בשלשת השמות שזה השם הוא שם בן שתים עשרה אותיות והוא נרמז בשם אני והו הושיעה נא. גם החכמה מגלה הגלם שסודו לחם ורמזו "ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח". סוד האב מגלה סוד הבא, אב הסובב הגלם הכולל החכמה והבינה. והנה השם כולו מצורף כזה:

… המל"ך הוא אמצ"ע השמי"ם. והתחלת גלגל זה השם הלקוח משלשה פסוקים שהם שלשה מדברים שאין בהם אות ג', מפני שהם ג', הוא מן השם הנזכר היוצא מן ויסע ויבא ויט שהוא הושיעה נא. והנה האיש עונה הושיעה נא ושב יהוה שלם. והנה סוד אנ"י וה"ו כולל יהי"ה והי"ה והו"ה שהם שלש אומות וכל אחד מהם עולה שלש מאות כשיתחלף באת בש שיצא ממנו מצפ"ץ ויכלול את שלשתם בשם אחד והוא סוד בראשית תר"ש אח"ד. וזה הסוד הגדול שבכל התורה כולה הלקוח מידיעת השם. ועוד סוד אני והוא אנו הנו ודע …

ודע כי שם וה"ו צריך ללקחו מצורף כדי להבין ממנו עניינים אלהיים לפי לשוננו הקדושה. ואם ילקח כסדר לא יובנו דבריו ואם ילקח מצורף בצירופים רחוקים לא יקובלו דבריו למתחילים בקבלה עם היותם חכמים גדולים. ואם יצורפו בו דיבורים בשאר לשונות ואפילו …

… ז' י'). וישראל ששים רבו הם "והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה". ונאמר במסע הארון "שובה יהוה רבבות אלפי ישראל". וידוע כי י' אלפים הם רבבה אחת ראשונה וכשתמנה ששי"ם רבו"א מלאכי"ם תמצא תת"ר והם אלף וסודם אנ"י והוא שם הראשון של ע"ב שמות, וה"ו שם השני לו, וסודם אי"ן בגימטריא, וסוד אנ"י הנו תצרפם תמצאם שוים (לכך) [למח] וכבר רמזנום למעלה. ואמנם שניהם דבר אחד לפי מה שזכרנו כי אי"ה שהוא וה"ו בעצמו עניינו א' והנשאר ממנו הוא י' פעמים ו' שהוא ני, ואם כן אי"ן …

וכבר נשלמה בו תכלית כוונתנו כמו שרמזנו בשם בסוד אמרנו בהזכרת הישועה מפורשת אנ"י וה"ו הושיעה נא. וסודם אנ"ה ואי"ה כי השם אינו במקום והמבקש תשועה מעיין בכל צד שאפשר לבוא לו עזר משם לעזרו עליה, כאומרו "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי" (תהלים קכא' א') ואחרי כן אמר "עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ". ואיך …

… חלק מהם אח"ד שלם עם היותו חצי השם. כי זה ח"ק השם וכשתחבר השנים אח"ד אח"ד יעלו שניה"ם כ"ל הש"ם והוא ש"ם אדנ"י. ודע שכל חלק מהם עם היותו חצ"י אח"ד והוא חצי השם שמספרו קכ"א הוא חלק שלם מפני הרכבת המציאות. ותבין זה משם אנ"י וה"ו אשר יובן מדרך אנ"א יהו"ה. כשתדע שכל נ' מספרו א"ב וא"ם ונשאר מהם הו"א הי"א ויורה זה על שני מורכבים ששניהם דבר אחד בעצמו. והסוד הו"א אב והוא אם ונמצא שהם אחד מצד אחד והם שנים מצד שני והם שלשה מצד שלישי והם ארבעה מצד רביעי.

… וישלך אל המים וימתקו המים", ופה ויבקעו המים, ומן ויטה משה תדע שם מטה. ועוד ענין אומרו ח"ק ומ"ש פ"ט שסודו חצ"י סוד"ו של חפ"ץ הוא במספרו מלא וסודו גו"ף מדמ"ה. ועל כן קח גם אתה שמות קבועים ממנו וצרפם ותדעם. ואלה מהם, וה"ו יל"י מו"מ עש"ל ננ"א, ותמצא שסודם א"ש וענ"ן יומ"ם וליל"ה. ותבין זה מסוף הספר של ואלה שמות שהוא בפסוק האחרון שבו חתם הספר ההוא. והוא שכתוב "כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם". רמז לשם ויסע …

ודע כי השם הראשון שהוא מתחיל וה"ו מסודר במערכתו לפי צורת רחב, וסוד השני מסודר לפי צורת ארך. והנה אי אפשר לצייר צורה הדומה במכתב אך ידענו שצורת הגוף השוה היא צור"ת הקובי"א שזכרנו שהוא גוף מעצם בעל שש פסוקים בשר"ש בש"ש כנפי"ם הכולל העצ"ם …

וזה פירוש הצירופים הנזכרים עם היות בהם מקצת בלתי מסודרים בכוונה כי עוד קץ למועד הראשון מסודר בשתוף ראש התחתונים שהוא אנ"י עם ראש העליונים שהוא וה"ו, כן כולל עד סופו והוא מו"מ לזה מנ"ד לזה ושניהם חוברו יחד בסוד ד"ם עם ממו"ן. לפיכך ארבעתם ב' מחוברים מן הראש עם ב' של הסוף, ואלה הב' אנ"י וה"ו וסודם אד"ם מינ"ו המונ"ו מו"ט מו"ד ואמנם סוד במגי מטריא לו …

… וקראו שליח ויעץ. ואמר שנקרא נמר שסודו ממיר צופה וממיר ב"ן יעק"ב כלומר נולד מן ט' שמות הקדש ונקרא גם כן יעקב כשם אביו. ראה אם זה כפשוטו או לאו. ועניין דרך כוכב מיעקב לפי דרכנו הוא מבואר עם כל הנמשך אחריו. ואמרו כי אני והו הם שני שמות שהם שלשה קדושים, כמו "אנא יהוה הושיעה נא" וכן "אני והו הושיעה נא". ועניין מלחמותיו ידוע שכבר פירשתיו והיותו לעתים צרר הוא כזמני המניעה כדמות ידי משה כאשר ירים וכאשר יניח, כעניין וגבר ישראל בהתרוממם וגבר עמלק בנוחם, כי …