אהח"ע
4 הפניות ב־2 ספרים
נר אלהים
אהח"ע, יוצאים מן הגרון ונחלקים לד' מדרגות. א' במעלה הראשונה הקרובה ליציאה. ה' במעלה השניה כי היא יותר פנימית. ח' במעלה השלישית שהיא יותר פנימית מן ה' ומן א'. ע' במעלה הרביעית שהיא יותר פנימית מכל האותיות והיא קרובה להגא הפנימי אשר הוא לפני לפנים. …
בומ"פ, מפני שהפנימי מהמבטא היה אהח"ע והחיצוני היה בומ"פ סודר הראש עם הסוף. וכבר זה יקרא, זה ראש וסוף, וזה ראש וסוף בצורת אי"ק הנזכרים. כיצד, הנה החיצוני סוף לפנימי מצד המוצא הנפרד מהפה בקול ורוח ודבור, והפנימי סוף לחיצוני מצד קרבתו אל ההגיון הנעלם, וכן זה …
… וגיכ"ק כללו שלשת מערכות המספר, אבל שלשתם אמצעיים לדבור. כי אלה מהחך, ואלה מהלשון המכה במערכת השינים העליונה, ואלה מהלשון המכה ביני ביני במקצת, ובכל במקצת. וגם החך הוא מוציא בהכאת קצת מאמצעות הלשון עליו, אבל אהח"ע וגם בומ"פ לא כללו כי אם שתי מערכות המספר וגם אין להם צורך מהלשון. על כן סוד הדבור ורמזו נכלל תחת של"ג, שעניינו, ש'פה ל'שון ג'רון. ונרמז בעניין של"ג שתחת כסא הכבוד שממנו נבראת הארץ שנאמר "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ" (איוב לז' ו'). ולפיכך …
המלמד
הנה מצאנו בכל ספרנו כי זה השם מנוקד בשתי דרכים על פי עזרא הסופר ורוח הקדש לעד, אשר הוא אש מבעיר שם הארבעה בלב האדם. והנקוד הוא, שוא חולם קמץ. וגם כן שם אדנ"י מנוקד כמותו, אלא שבעבור האל"ף נוסף בזה פתח, כי אין אותיות אהח"ע מקבלות שוא נע לעולם. ועל כן בהיותם במקום תנועה משתתפין עמהם אחד מג' והם פתח או קמץ או סגול. והנה בזה שוא פתח וחולם וקמץ. והנקוד השם השני הושם נקוד אלהי"ם והוא בכל מקום שוא וסגול וחולם וחיריק, ובזה אין בו כי אם שלש נקודות.