אֻמּוֹת הָעוֹלָם

והנתיב החמישי כולל דרכי הקבלות התוריות לבד. וארבע הנתיבות הנזכרות לפני זו הנתיבה כל האומות משתתפים בהם, המוניהם בשלשה מהם וחכמיהם ברביעית עמם וזולתם. ואמנם זו החמישית היא תחלת מדרגות חכמי הקבלה הישראלים לבד והיא שבה נבדלו מכל ההמון שבעולם ומחכמי אומות עולם ומחכמי ישראל הרבנים בעצמם המתגלגלים תחת שלשת הגלגלים …

ותחת אלה הדברים נפלאות תמים דעים, אין הכונה פה לגלות נסתריהם ולהודיע לכל, שכל מי שחושב שהחכם במה שנופל תחת אלה הדברים והדומים להם, אמתת מהותם ותכלית כונת רבותינו בם כפי מה שקבלום מפי הנביאים כולם ע"ה. אבל הכונה בהם עתה להודיע שאלו כולם והדומים להם שהם עניינים זרים אצל המתחכמים המתפלספים המתפארים בחבורי האומות. ואם הם מאומותינו הם תועים שוגגים או מזידים, בחשבם שמה שהשיגוהו חכמי האומות בכלל החכמות נעלם מרבותינו החכמים ז"ל ומנביאינו ע"ה.

… עליון" דעת בהמתו לא הוה ידע ודעת עליון הוה ידע? אלא מה היה יודע, יודע היה הרגע שהקב"ה כועס בו (סנהדרין קה:). וכמה הוא ריתחא רגע כמימריה. ויש אומרים בלעם גדול ממשה מתוך שנאמר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה", בישראל לא קם אבל באומות העולם קם ומי הוא הוי אומר זה בלעם. ואמנם אלה האגדות יש להם נסתר לפי דעת אומרם ואין לנו צורך מהם פה לבארם.

וזהו העניין אשר כיוון אליו השם בהבדילך מהבהמות, ובזה יהיה כל אדם נכלל עמך. ואמנם רצה השם עוד להבדילך הבדל אחד מיוחד מן הראשון, והוא שעם היותך משותף עם כל אדם רצה ית' להבדיל אומתנו בכלל משאר אומות, עד שיהיה ערך ההבדל שבינינו ובין האומות כערך ההבדל שבין האומות לבהמות. ועוד רצה השם להבדיל מכלל המונינו שבט אחד להיות לו נחלה והוא שבט לוי. עד שיהיה ערך ההבדל שבין שבט לוי לשאר שבטים דומה בקירוב לערך …

… וסב"א. ואם הוא אביו"ן ונבי"א כי הנבוא"ה אינה צריכה עשר דבר מת כי אם עשר דבר חכם, וכל חכם חי כי הוא עצמו חיים. ועל כן מי שהתעשר בעשר החכמה הוא באפשר קרוב להנבא, ומי שהתעשר בעשר הממון הוא באפשר רחוק שינבא. וייחס הנבואה ההיא לבני זרע הקדש לבד מכל האומות.

ואם כן אברהם אבינו שהוא ראשית היחס הוא חמר הנבואה ובו נצטיירו בניו. ושם היחס עוד התגלגל לחזוק בשם יהודה בן יעקב, שאנחנו בניו, ושם יחסנו ממנו יהודים, והוא המלך ומזרעו המלוכה גברה ביד דוד, שהוא הראשון למלכי בית יהודה. וכל ישראל בני מלכים, וגם כולנו מיוחסים ליהודה ואם נחלקנו לשבטים בהתגבר אומתנו ובהתחזקה ברבוי עם. והנה נשארה האומה תמידית עד היום. ומאומתנו תקח ראיה לשאר אומות ולייחסם, כי לא אאריך בהם אבל אזכיר מהם אומה אחת לבד ועליה תקיש שאר האומות.

שלש פעמים בשנה", "שלש רגלים תחג לי בשנה" (שמות כג' יד'). קראם השם "פעם", וקראם "רגל", כי רצה בנו ובחר בישראל עמו להיותנו לו סגולה מכל העמים. וגלה לנו סוד פעם ורגל והודיענו כי כל הגוים אשר על פני האדמה גופם ערל ואינם כי אם גולם ועפר, כמו שכתוב על המין "ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה". ושתף אדם עם עפר וכן שתף מדע עם אפר. כי בשתפך אד"ם ועפ"ר תמצא מציאותו רופ"א מד"ע, והוא שעשה גולמינו אפ"ר מוד"ע והוא אפ"ר …

… נבדלים כמו שרמז הרב בחלק הראשון בפרק ע"ג בעניין ז' של דרכי המדברים. והנה אם כן אין קושייא בינינו ובינם בזה שגם אנחנו מאמינים שני הדברים הללו כמותם שווה בשווה. אבל מה שאנו חולקים עליהם הוא בשני דרכים אחרים. והם, באיזה דרך תבדל אומה מאומה, ובאיזה דרך יגיע האיש הפרטי אל מעלת סוד ההשגחה להיותו מושגח מהשם, ונפרד מכל אומה ומכל אישי אומתו. ושני הדרכים הללו בלא ספק נודעו לנו מצד התורה והמצוה. התורה, ברוב למודה על הדרך האמיתית המקובלת והמושכלת …

הנה ההשגחה ההיא לבדה אנחנו נקראה השגחה מעלייא, וממציאותה נבדלה אומתינו משאר אומות, ועליה אמרו ז"ל "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוה, שנאמר יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר". וההשגחה ההיא גוזרת ממשלה ושולטנות אומתינו על כל אומה ולשון תמיד, כל עת שהתורה והמצוה נשמרות …

ואחר שהוא כן ראה כמה הועילה מצוה זו לנו, והיא אחת מהמצות הנראות קלות וכמה היא מצוה חמורה. ודע שעל זה אמרו ז"ל "הוי זהיר במצוה קלה כחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות". וזו היא אחת מהמצות שאומות העולם משיבין עליהן והשטן מקטרג עליהם. והנה אם כן כלאי"ם מובן בסוד בטויו גם כן והוא כ"ף למ"ד אל"ף יו"ד מ"ם. ושאל מיכא"ל והוא יגיד לך סודו מכ"ף לד"ם מא"ף לדי"ו, והפך עניינו ותכיר נסתרו. ואיני רשאי לכתוב זה מפורש מפני סכנת …

דע כי הרב ז"ל הביא דברים נפלאים על עניין היות החכמה נמנעת היום מרוב אומתנו, ואין צורך לומר משאר אומות שאינם ראויים להתחכם בטבע כישראל, אשר אנחנו עמו וחלקו לבד. ושאר האומות כנגד אומתנו הקדושה פחותים מאד עד שכמעט יעלם היותנו ממין אדם הראשון כולנו יחד, אבל נפרדו ענייני מעלתנו כפרד ממעלת הסוס שהם שני מינים רחוקים מצד ההבנה וקרובים מצד החומר. …

… הטבע, לא יתכן אצלנו להביא על זה מופת בשום פנים. כי הוא היה מזמן פלוני אשר אנחנו אומרים היום שיש לעולם חמשת אלפים ול"ו שנים שלמים בחדש אלול זה שאנחנו בו היום. אמנם זה החבור אצלנו מקובל לא מושכל ולא מורגש, ואם החדוש מפורסם באומות גם הם מקובלים מזה. אך מצאנו שאין מספר השנים שוה לנו ולהם. אמנם השווי לנו ולהם הוא בהאמנת היות העולם מחודש, והיות אדם הראשון נברא מן העפר שלא מאב ואם גם היא כמונו. כי הנה היום לפי הטבע לא ימצא דבר כיוצא בזה בכל המציאות. …

ואמנם מה שעתיד להיות כגון ביאת הגואל וממשלת ישראל גם זה אין השכל מכחישו, ואינו נמנע שכיוצא בו אנו רואים בכל יום באומות, שאלה שולטים על אלה לעתים. ואין זה עניין שהטבע מכחישו אבל הטבע האנושי גוזר היותו כן. וגם הדברים שהם עומדים קימים כגון "ואהבת את יהוה אלהיך" ועניינים רבים כיוצא בזה מן המצוות וגם עניינים רבים שספרה תורה עליהם היום שהם טבעיים ואין …