אִילָן

וכל זה ידוע לכל מקובל שלם שקבל סתרי תורה, כי התגים אשר באותיות, הם רמז על כתרים. והכתר נרמז בהם "בספר היצירה" ליודעיו ומכיריו באותיות אמ"ש שהם כלי תבונה. תבין זה מסוד השמשים שהם י"א אותיות. וסימנם, שמלאכת"ו בינ"ה וממנו תבין ג"כ שמות האילן הנקרא עץ החיים, גם עץ הדעת הטוב והרע, אשר שניהם בתוך הגן כדמות הפרי שבתוך קליפות האגוז.

… פסקא כג' אות א') והנה ראשו ח' וסופו ק' ותוכו ב"ת. "ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינ"ה" (בראשית ל' כא'). הוא מידת הדי"ן, כי צורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד. ואם כן הנה סוד האחד 'כרו"ב נבר"א', וסודו 'ימי"ן שמא"ל' והוא 'איל"ן שמי"ם'. והנה צורת ההתהפכות הנזכרת מספרה כ"ח הק"ף, וסודה כ"ח הפני"ם, והיא כ"ח הפע"ל כ"ח אלף וקפ"ה הם דעם והבינם כי הכל תלוי ב"ך, והוא מנהיג המין. ורמזו אבי"ר יג"ר שהדותא, וכשתכפיל מספר הספירות זה על זה, יעלה …

וכשתכתבם כך בצורה זו ו"ך ו"ך ו"ך ו"ך תמצאם כבד שסודם ב' אלפים וכ"ד ב אלפי' עם ה' כשהם ד' פעמים כבד חוזרים אל כבד אחד שהוא שם אחד. על כן כתוב "הוא הלילה הזה ליי" (שם). לפיכך אמר בסוף "ליל שמֻרים לכל בני ישראל לדרתם" (שם), 'לדרת"ם' 'לצדי"ק ת"ם' 'צ"ד ל"י תק"ם'. 'צ"ד' 'טפ"ה' והוא 'חלו"ן' כמו שרמזתי למעלה בסוד העבור. שמרים לכל בני ישראל פלאות חכמה לכל 'אילנ"י בש"ר' שהם 'בנ"י ישרא"ל' שהם 'מלאכ"י בש"ר', והנה 'מיכאל בשר' של ישראל. וכל 'איל"ן' 'מאכל' הוא 'מלא"ך'. על כן סוד דניא"ל אילן רביעי והוא מלא"ך רביעי שהוא לאדנ"י וזהו מיכא"ל גם מיכאל ודניאל שוים במספרם.

וזה סוד הגאולה ומפני שעשר ספירות מתבארים מן התורה מסתרי עשר מכות שכל ספירה פועלת שנוי טבע בעולם ובשנה ובנפש, אני צריך לדבר בם בראשי פרקים ועיין בם בתורה מאד. והעניין הראשון הוא שהשם אמר אל משה "ראה נתתיך אלהים לפרעה" (שמות ז' א') י"ה מלא לעפר ה'. כי משה הוא השם הנקרא א"ל שד"י השומר ד' ליחות הטיפה הכללית הראשונה האמצעית שהיא פי' המעיין הנקרא שרשי האילן.

… הפני"ם. וראשי תיבותיהם משה והפכם השם. והנה נאמר "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי לא נודעתי להם" (שמות ו' ג'). ולא יכיר זה הסתר הנורא וזה הסוד הנכבד כי אם היודע סוד השם הנכבד והנורא יהו"ה אשר סופיהם האדם שהוא אילן הפוך. וראשיהם שם הקדש (ההו"י) מצורף בצרוף השלישי של י"ב צרופיו להפך, אשר עליהם אמר ית' "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר" (שמות ג' טו'), שכוללים ל' שמות וסודם תי"ו ש"ל ד"ם. הוא אדם הנזכר הנכלל משני דמים החתום בשם …

… לא יראו פעלו עם היותו נגלה בעצמו. ופעלו הוא עצמו ועולה ומתרכך ומתקשה מעט מעט. והתגלגלו הוא מרך אל קשה בסוד שם המפור"ש שסודו שם ר"ך וקש"ה תבנית גבו"ר וחל"ש בדמות חמ"ר וצור"ה שהם השרים הנקראים ראשונים. והאילן שהוא שם כולל כל ענייניו כמו האדם הפרטי הזה עוד משליך ענפיו מתפשט באויר לכל רוח ועולה למעלה, והענפים מולידים עלים לשמירת הפרי כשיולד שיסתר תחתיהם לעתים לפי צרכו אליהם. ואחר כך יצא הפרח של הפרי כנקודה קטנה ולפי דין מינו יולדו ענייניו אח"ד אח"ד בסוד השם, סוף דבר …

… איננו נולד כי אם מאמצעות הגוף העב. והשמש באורו והארץ בצלה הם עניינים מעידים על זה עדות ברורה. וכבר מכתב השין עד נאמן בשש פאות כמו שפירשנוהו למעלה בששה ראשים ונקודה באמצע וכל ראש וראש מהם מביט פנים ואחור. רמז לאילן האמצעי שכולו מלא עינים, ובעלי העינים רואין אותו מכל הצדדים והוא רואה אותם ונעלם מזולתם וזה פתוחי חותם.

וכבר נודע כי התפלין הם רמז לשם המפורש ולצורת האילן הנקרא בשם אילן הדעת שכן תפלי"ן בגימטריא. ומה נבאר בהם יותר מן הטעם המופלג שבהם הניתן בהם, והיה לך לאות ולא לאחרים לאות, על ידך רשע יד כהה, ולזכרון בין עיניך וזה זכרי, וכלל הכונה למען תהיה תורת יהוה בפיך אשר בם תדע שיש ב' פיך ב' שמרים. ועל כן …