אַחֵר

… שייחדם משאר חכמי ישראל שנכנסו לפרדס גם כן. וכוונת האומר היתה לפי הקבלה שהם ארבעה עניינים שלא ימלט הנכנס לפרדס מאחד מהם. והם שלש רעות וטובה אחת. הרעות מות ושגעון וכפירה, והתייחסו גם שלשתם לשלשה מהם לבן עזאי ולבן זומא ולאחר, ושלשתם הציצו וניזוקו. והטובה היא קבלת שלום מודדת שלום והתייחסה לר' עקיבא שהוא נכנס בשלום ויצא בשלום. במדה שאדם מודד בה מודדין בו. וכבר אמרו שאם כל המדות בטלו מדה כנגד מדה לא בטלה. ורבים מבני אדם קרה להם זה אפילו לחכמים גדולים, …

… נגלים לו, הוא מגלה עריות. וכל מי שמתקרב אל הייחוד יותר מן הראוי לו הוא הורג את עצמו שהוא שופך דמים. ורמז אין דורשין בעריות בשלשה הוא סוד ג' של אב"ג. ולא במעשה בראשית בשנים מפני פחד ע"ז בסוד מי שרואה אחר, ועוד ראה אחר וטעה ויצא לתרבות רעה בעניין אלהים אחרים שתי רשויות, זהו בשנים, ועל כן היצירה בשנים והוא סוד ב' של אב"ג. ולא במרכבה ביחיד הוא סוד א' של אב"ג, מפני סכנת נפשות, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו. זהו משולש כלומר מעוטר בג' כתרים …

… ועם כל יושרם אין הפושע יכול להנצל מהכשל בם בעצמם. ומי ראוי שיכשל בדרך הישר, כי אם העיור, שאין לך עיור גדול מן הפושע, ואין לך פקח גדול מן הצדיק. על כן, במה שבו הצדיקים משכילים, בו בעצמו הרשעים נכשלים. והנה ראה עקיבא, מה שראה אָחֵר, וזה השכיל וזה נכשל וזה אמר שתי רשויות ולזה נאמר שלום שלום. אבל "אין שלום אמר יהוה לרשעים" (ישעיה מח' כב'). ורמז נכנס בשלום ויצא בשלום, וזה נכנס לתרבות רעה ויצא לתרבות רעה. וסתרו שלום לימיני ושלום לשמאלי, והימין כנגד השמאל …