אָבוֹת
26 הפניות ב־10 ספרים
חיי העולם הבא
… הראשונה, כלומר הראשונה היא הרביעית בעצמה. וכן על דרך זה ג"כ בשם השני (אלהי"ם) הנקרא גם כן כינוי והוא בן ה' אותיות, הנה הרביעית שווה לראשונה של השם. וג' שמות אלה הקדושים (יהו"ה אדנ"י אלהי"ם) מספר אותיותיהם כמספר אותיות שלשת האבות הקדושים שהם י"ג אותיות כנגד י"ג מידות. והנה השם הראשון הוא אברה"ם אבינו ושם שני הוא יצח"ק אבינו והשלישי הוא יעק"ב אבינו. ואמנם שם אברהם בצורת אלהי"ם ובראש וסוף שניהם שווים וסוד תוכם בר"ה לה"י. ואמנם שם יצחק בצורת …
ועליך שתחבר תחילה כל שלשה בכלל תחילה, והתחל לחבר ג' שמות הרוחניים האלוהיים ואח"כ תחבר ג' שמות הגשמיים של האבות. ותדע שהאבות ייחדו את השם באמת, והשי"ת ב"ה ייחד ג"כ שמו עליהם כמו שכתוב אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר (שמות ג' טו'). והנה מספר שלשה שמות השם עולה קע"ז וסודם ג"ן עד"ן הנזכר …
… שמות האבות למפרע הוא בק"ם והם בא"ת ב"ש שד"י, וזהו מה שאמר השם וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שד"י ושמי יהו"ה לא נודעתי להם (שמות ו' ג'). וזהו ג"כ סוד בא"ל שד"י בי"ד שא"ל ד"י בשא"ל כמו שד"י בא"ל, ומפני מה לא נראה לאבות בזה השם הקדוש והטהור, וזהו הטעם מפני שהאבות לא היו כי אם ג' אנשים וכנגדם נראה לאברהם בשי"ן שצורתו משולש בסוד והנה שלשה אנשים (בראשית יח' ב'). וליצחק בד' בסוד המאכלת והאש והעצים והשה, בעקידתו. וליעקב בי' בסוד לי עשר אעשרנו …
והנה אנחנו קבלנו מתורת ה' התמימה שראשי הדורות הראשונים שקדמו למשה היו חכמים גדולים, ומהם היו נביאים כאדם ונח והאבות. ואלו החמשה מצאנו עליהם כתובים המעידים שהשם דיבר אתם ולא מצאנו זה בזולתם מכל מי שקדם למשה, זולת מה שמצאנו בעניין זכרון דברי ה' עם חוה והגר שכל זה לעניין וזכרון דברי המלאכים עם נשים אחרות, אין צורך להזכירם. …
גן נעול
בשנית לה שהיא הספירה התשיעית והיא שרש לעשירית שהיא ענף אחרון לכל הספירות, ושמה יסוד. והיא נרמזת בברית מילה ומכח זו הספירה התשיעית עושה העשירית פירות. ונכרתו בה שלש עשרה בריתות בסוד האבות ובהן עיקר פריה ורביה.
ראה והשתכל בהבדלים המופלאים הנזכרים באלה באי תולדותיהם ובחייהם ובהוית' ובמתת קצתם, ותבין מהם ההנהגה האלוהית בבני אדם וההשגחה העצומה במקצתם, והעניין שבין אדם לקונו ממנו בכלל וממנו בפרט. רק בעניין האבות ובתולדותיהם ובחייהם ובענייניהם כולם איני צריך להעירך עליהם שהם אברהם אבינו ע"ה.
… לרחוק ולקרוב" וגו' (שם נז' יט'). ונאמר בסוף ברכת כהנים 'וישם לך שלום', כי שלום שמו של הקב"ה שנא' "ויקרא לו יי שלום" (שופטים ו' כד'). ובאבות נאמר 'על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום'. והן מדות האבות ומדות החכמים והנביאים כולם ע"ה. והיא מדת העליונים שנאמר "עשה שלום במרומיו" (איוב כה' ב'). ומדה כזו ראוי להמשך אחריה תמיד ולהדבק בה ולברוח מהפכה אע"פ שנאמר "עת שלום". ונאמר "שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך (יי) אלהיך" (דה"א יב' יט’). …
מפתח החכמות
… הנביא "גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו" (ירמיה לב' יט'). זהו מה שכללו אותו שתי הפרשיות הראשונות של התורה שהיא בראשית עם נח והושמו להקדמות כלליות אל מה שהיה עתיד השם להגיד לנו מעניני האבות ומזרעם אחריהם עד לידת משה ועד יום מותו ע"ה.
וספרתי דבריו ומצאתי שהוסיף על ענין דברי שבטי ישרון עם אברהם יצחק יעקב שהם כ"ב אותיות. והראשונים שהיו חמשים עלו כלם ע"ב אותיות כמו שנזכר בתורה על האבנים שהן "על שמות בני ישראל". וכוון בו גם כן זה החרזן המתנבא אל מה שכון אליו הראשון בעצמו, כי דרך אחת לשניהם בזה. הנה כבר גליתי לך ענין זו …
… ולפיכך נקצר בהם בכל יכלתנו ומה שנזכיר מכל פרשה ופרשה בשני הדרכים שהן דרך החכמה ודרך הקבלה יהיה הרבה ואפילו אם הוא מעט מפני סמכנו על מה שקדם מן האריכות בשתי הפרשיות הנזכרות. ועתה נחל לומר לפי דרך החכמה כי האבות הן הן המרכבה ועדיהן מדותיהן שנאמר "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם". ומדת יצחק היא מדת הגבורה ונקראת מדת הפחד האלהי שנאמר "ופחד יצחק היה לי" "וישבע יעקב בפחד אביו יצחק" והיא מדת הדין. ומדת יעקב היא מדת התפארת כי היא אמת ומדת אברהם היא …
וכבר אמרתי לך מה שאיני צריך לבאר לך כל מה שיובן ממה שכתבתיו בכללי הפשט. אבל אורה לך דרך אחד ועליו אבנה כל שבפרשה. ועל כן אומר כי מה שבא בענין קבורת האבות במקום מיוחד והיות יעקב משביע את יוסף לקברו בקבורת אבותיו ויוסף משביע את אחיו להעלות את עצמותיו מארץ מצרים לארץ כנען, כל זה וכיוצא בו ממה שיורה על מעלת הארץ ועל רוב אהבתם אותה בחייהם ובמותם הוא לפי החכמה כמו שתשמע. …
… התורה כי אם על ידי מי שהעיד על עצמו אשר לא קם נביא עוד בישראל כמהו. שאם היה קם כמהו לפניו או בזמנו או אחריו היה שם הרהור גדול ללבבות וחשד מופלא. ואם יאמר אומר כמו שכבר נאמר לי מפי גוי אחד חכם על דרך שאלה. האבות וכל מי שקדם למשה לפני מתן תורה נשלמו בשלמות שכונה התורה אליו בעת שנתנה ומאז ועד עתה ומעתה ועד עולם, או לא נשלם אחד מהם. זאת היתה שאלת הגוי והבנתי מדבריו שרצונו לומר לי, שאם נשלם אחד מהם בלתי תורה אם כן מה צורך אליה, ואם לא נשלם אחד מהם מה צורך לספר עניני אנשים …
… תכלית מה שהודיענו בכל זה היה שאין שלמות בשום פנים למי שלא התחכם במעלות המדות, והיה זה סבה להם להתחכם גם כן במעלות השכליות. והורנו בזה מאז עד היום ועד עולם, לנו ולאשר קדמו לנו עדין, ולאשר יבואו אחרינו, שהדרך אשר ישלם האדם בה וראוי להמשך אחריה היא דרך האבות ודרך בניהם הבאים אחריהם בכל דור ודור. ואם לא היה מגיד לנו דרכיהם מי ממנו היה יודע איזה דרך נלך בענינים אלה. ואם כן ההכרח הביאו להקדים לנו עניני הכללים ומקצת הפרטים השלמים והחסרים עד שנניח דרכי החסרים …
מפתח השמות
… שתי תכליות כי ט' הוא תכלית האחדים גם צ' הוא תכלית העשרות, וע"כ לא בא מהן בשם כי אם אחד אחד. והסוד אל א"ב והרמז "הלוא אב אח"ד לכלנו" (מלאכי ב' י') הלוא א"ל אחד בראנו והוא תכלית האנושות ותכלית האלהות לנו. והאבות בעלי ג' צורות אדם אב לכל אדם בלי הבדל, נח אב לכל האומות המתחלפות באמונות, אברהם אב לכל עברי. וכנגדם ג' אבות אברהם במקום אדם אב לכל מפני שכללו בניו קצת עמים בני הגר ובני קטורה. יצחק מיעוט אעפ"כ בניו משותפים עשו ויעקב …
וזה גם כן אצלי סימן גדול על היותכם אצלי בדמות כתרי התפלין שהם התאגין המפורשים שנאמר עליהם שהם הלכה למשה מסיני. והם השיני"ם ואני כנגד האבות והאמהות קבלתי סודם רק להם סוד נעלם עוד בכל עניין הטוטפות ואין צורך פה לדבר בו כי לא מפני הסתרת עניינו נעזבהו עתה אלא כדי שנשוב אל עניינינו הראשון. ומן הראוי הוא לדבר כאן בעניין המכה העשירית מפני היות בעניינה דרכים מופלאים. …
מפתח התוכחות
… מראו"ת בש"ר מיד"ת רחמי"ם או"ת. וסוד ואהבת בתאוה כלומר בחשק שכן המספר בתאוה וחשק או אמור חושק בתאוה וחש עד שתהיה באהבת השם חזק ואמיץ כאחד מן האבו"ת. שזהו רמז ואהבת, ועל כן זכר שלשה מיני אהבה בעניינים שלשה רמז לשלשה האבות שהם עמודי העולם כלו. והם אברהם יצחק יעקב בעלי בריתו של הקב"ה ומדותיהן שלש שהן אמת ומשפט ושלום. האמת היא מדת יעקב והיא דומה למדת העשר כי היא התפארת. והעשירים מתפארים בעשרם שנרמז בו אמרו בכל מאדך במדה השלישי כלומר בכל עשרך. …
… "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו". וכל זה למה "כי הוא חייך וארך ימיך" וכו'. וכבר הביאו רמז לתחיית המתים מאמרו לתת להם, והרמז "אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם" רמז לשמו המרובע באותיותיו והן ד' אותיות. י' פע' י' ק', ה' פע' ה' כ"ה, הרי כהני"ם. ו' פע' ו' ל"ו, ה' פע' ה' כ"ה הרי הלוי"י. והסוד אדנ"י כה"ן לו"י.
חיי הנפש
… כל תפילותיו מקובלות. ומי שלא קבל סתרי ספר יצירה ואמיתת דרכיו איך ידע ספירו"ת שסודם מחשבו"ת שהם כתרי"ם לנ"ו ושהם אלהי"ם כמניין לנ"ו אשר הם אלהים לנו באמת. כעניין שלשת הספירות הנפשיות הנקראות בשם אלהים והם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב וכל שם ושם מהם כולל עשר ספירות שסודם מא"ה ולשלשתם עלו שלש מאות והם שלש אמות שמהם יצאו שלשה אבות כמו שכתוב בספר יצירה. וזהו סוד "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי" (שמות ו' ג'). באל שסודו ש' ובו די …
… ולא אמרו שוכן בו אבל אמרו רוכב בו. "סלו לרוכב בערבות ביה שמו" (תהלים סח ה') ונאמר "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו" (ירמיה יז' יב'). רמז מראשו"ן, ר"ם ונש"א. "הנה מקום אתי ונצבת על הצור" (שמות לג' כא'). אברהם יצחק ויעקב הורידו השכינ"ה מערבות לערבות עד שבא משה והורידה לארץ. "על דבר אמת וענוה צדק" (תהלים מה' ה'). "צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ" (דברים טז' כ'). מספר ז' פעמים י', ע'. ומספר ז' פעמים הכלל המחובר מכולם שפ"ה. חברם ותשיג מזה ומזה …
סתרי תורה
… עולם קטן, והשגנו כי גם האדם הפרטי הוא עולם קטן. גם כן שמנו דעתנו אחר שהתבאר לנו זה במופת לדעת מה היתה כוונת היות המשכן סובל כוחות עליונות והיותו בדמות כסא לשכינה, והיות הר סיני מקום לשכינה וכן בית המקדש. וכן האבות אשר נאמר עליהם הן הן המרכבה (מ"ר מז' ו'), אשר הוא ידוע שארבע חיות הקודש נושאות הכסא של שלש רגלים. והנה דוד הוא הרגל הרביעי, והנה מגן, הוא לעד נאמן. ומצאנו בקבלה ובשכל סוד העניין הנורא הזה, וזה ביאורו ושים דעתך להבינו מאד.
… נגל"ה ואם תכפלהו עם זולתו והוא כ"ו ס"ה כסה"ו. חשבהו לבדו ז' פעמים ותמצא יעק"ב חשבהו ח' ותמצא יצח"ק. והסוד ח' וז' חז"ו השכינ"ה ושניהם חזו השכינה. ואם תאמר ואיה אברהם חשבם עוד ותמצאם ט' ונוסף עליהם דו"ד שהוא רגל רביעי למרכבת האבות. ואמנם אם הרביעי הוא דו"ד הרי אבג"ד שהם ארבע פעמים עשרה או עשר פעמים ארבעה. וכן הסוד כי הנה ס"ה פעמים ד' הם ס"ר, וסימניך "שררך אגן הסהר אל יחסר המזג" (שיר השירים ז' ג'). ואם י"ח ס"ר ה"ס ה"ר סרסהו ודרשהו, …
… גם כן בשם יחס אבינו. ושם יצחק אבינו יגלה לך סוד בשם אביו. וכן נולד עוד יחס שלישי לחזוק זה ושמו יעקב אבינו, והחוט המשולש לא במהרה ינתק. ואמנם לא נשתנה שם האב השני ונשתנו שמות שני האבות הראשון והאחרון. ואין אבות כי אם שלשה ועליהם מיוחס "אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב". וכשתקחם כפי שמותיהם הראשונים תבין מסודם סוד זכ"ר ונקב"ה ברא"ם, וסוד בריאת האי"ש והאש"ה הכוללים י"ה בריו"ת, וכן זכ"ר ונקב"ה י"ה שמות. וסודם ז"ח שהם זי"ן ח"ת ז' ליעקב ח' ליצחק, והסוד הע"ת ז' ח' אחד מורה …
נר אלהים
… המרכבה צופה וממיר משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים. על כן מציצה במילה, כי י' ספירות במילה י' ספירות בפה י' ספירות ביסודה בסבוביה סתרי פיו במילה סתרי מילה בפיו סתרי הויה בפה סתרי פה בהויה בעטרה שעטרה לו אמו. על כן ג' אמות דמות ג' אבות כי האבות הן הן המרכבה א' ה' ו' י' ד' אות יות גם האבות הן עשר ספירות בלימה א'ב'ג'ד' על כן של ש מאו"ת, של מקראות, אות של שם, שלש אותם, שתף אמ"ש יום, יה"ו רמז אני יי' הו"א שמ"י, אבל עוד שתף "אני יהו"ה הו"א שמ"י" ועיין סופי …
… אלוהיות משותפות עם המציאות להנהיגו, המקיימות ההשגחה הגוזרת הגמול והעונש לאדם לבדו ובעדו לעולם, כי לא בלעדו. והן בעולם מדות שתים הפכיות, ואחת מכרעת ביניהן, והן ג' מדות בהכרח. ועל כן סוד שלש אמות ראשית לכל, וכן שלשת אבות שיצאו משלש אמות שמהם נבראו הכל, ועם הפכיהם יהיו ששה זכר ונקבה. והם בהכרח עולים בצירוף עד י"ב שש מפה מימינים ושש מפה משמאילים, ואחת מכרעת בנתים. ועל כן היו י"ג מדות נרמזות, ואם הן יותר זו היא צורתן תמיד, ר"ל שלש אמות ראשונות והשאר מורכבות …
ספר העדות
… הראשונה בשם אמונת אלהים בכלל והשנית קראה אמונה אחת סתם. ואחר כן הגיד עוד שאמונתו אמונת אמת והיא שהורה עליה על תכליתה הראוי לכל מאמין בשם להאמינה, והיא האמונה בשם המיוחד הנקרא בשם מיוחד אשר הוא אלהי אבותיו, ומי הם השלשה אבות. וזה סוד נעלם מאד. וכך בא בסוד הגאולה, אלא ששם ייחס האבות לשומעים ולא כלל עצמו עמם. מפני שיורה להם כי בזכות אבותם נגאלין. ואמר, אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. והנה שהמראה לעצמו והצווי לו …
חותם ההפטרה
זה הפירוש כבר כתבתי בו מה שרציתי מכלל הדברים ומפרטיהם וגם הארכתי בעניינים ובצירופים מבהילים דעת הרואה אותם בתחילת מחשבה. ואני כוונתי אל היותם מועילים לאחד שלם מעולה, ואם לא יועילו לעשרת אלפי אלפים פתאים כי האחד ההוא אצלי הוא שקול כנגד כולם, ומשה שקול כנגד כל ישראל, ופני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה. וחיה אחת יש ברקיע ששמה ישראל וחקוק על מצחה ישראל. וצורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד, והאבות הן הן המרכבה, וכל ישראל ערבים זה לזה. ויספיק לך מה שאמרתי בזה, ועיין בכל דבור ודבור ובכל עניין ועניין אולי תבינהו ותכיר בו סוד