אַרְבַּע מַחֲנוֹת שְׁכִינָה

ונאמר עוד "וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה ואת שר האופים תלה כאשר פתר להם יוסף". וזה ראה חלום גפן גופני ואמר "והנה גפן לפני", ולא אמר על ראשו. וידוע כי המלאך אוריאל הוא בעל ג' פנים באפנים. כי לכל אחד מארבע מחנות שכינה ג' פנים יובן זה מסוד ארבעה דגלים לי"ב שבטים ודגל אמצעי למחנה לויה, הוא בסוד אמ' ששם האמצעי שכינת אל על ראשי. והחושבה גופנית לוקה בגופו מפני שחושד כשרים ונקיים מכל גוף חושבם גופים או כחות בגופים. ואין על הראש …

… משגיחים ורואים תמיד עניין המלחמה מראשה ועד סופה, והם שבא עליהם בקבלה שהם שומרי מן האדם ושמם מיכאל וגבריאל. וגם שני שרים אחרים בוחנים בין היצרים ושמם אוריאל ורפאל, והם לבחון עדים שנויים מפני פחד עדים זוממין, והם ארבע מחנות שכינה, והדיין הוא מכריע בינתיים. ונזכרו השנים ונעלמו השנים כאמרם ז"ל רמז לזה שני מלאכים מלוין לו לאדם וכו'. ואמרו שמיכאל מים וגבריאל אש במדרש הצלת חנניה מישאל ועזריה מן גו אתון נורא יקידתא. ונמצא מזה שהמים דרומיים והאש צפוניית גם אוריאל …

… אהל, האל, אשר ייעד אותו לשכון בו. ואין שם כי אם משרתי עליון לבד והם מחנה הלויים ונסע אהל מועד, שהוא מחנה הלוויה בתוך המחנות, שהם ד' מחנות לארבע רוחות העולם, מזרח ומערב צפון ודרום, והרוח החמישי היא קדש. וכן ד' מחנות שכינה גבריאל מיכאל ואוריאל רפאל, ושכינת אל באמצע והוא קדש קדשים. וכן שש קצוות עדי עד מעלה ומטה פנים ואחור ימין ושמאל והיכל הקודש באמצע והבן זה. כי שם ההוד וההדר והזיו והאור והתפארת והכבוד. ושם תענוג הנשמות המתענגות בהשגת הצורות העליונות …

… והורה כי מכה היא וכאן לא הוציאו מפשוטו. ואמנם זה מפני היות האצבעות חמש מפה וחמש מפה, ולא נודע באיזה מהן הלוחות חתומין אם בימין אם בשמאל. זכר אצבע להסתיר הכח הנמצא על שני הלוחות בשתי מדות שמספרם אצבע, וכללם ארבע מחנות שכינה, והבן זה. ודע שעל כן נכתבו בשתים שהן ארבע, וכל ארבע י' וכל עשר תכלית וכל תכלית קדש, בהיות תכלית אמת מכוון לכלל תכונה הראשונה. ואחר שהעניין כן נאמין למה שהעידה התורה עליו במציאותו ר"ל בהיות מציאות המכתב בלוחות …