אֶבֶן שְׁתִיָּה

ואמרם "אבני", יורה על שני מינים. וכן כתיב, "ונטה עליה קו תהו ואבני בהו" (ישעיה לד' יא'). והאחת היא אבן שתיה שממנה הושתת העולם. ושתיה שם מורה שני עניינים. אחד מלשון שתי כלומר יסוד. ואחד מלשון "והשתיה כדת". ולפיכך אומרים שמשם הקב"ה משקה כל האילנות והוא סוד מופלג. והשנית היא אבן ספיר דמות כסא, זאת מקפת בכל וזאת מקפת מכל. ועל כן יש ביניהם תכלית ההבדל ואינם דבר אחד במהותם. והאומר שמהותם אחד דובר שקרים, אבל באמת נקראים בשם אחד והוא שם מים. והמגיע אל זאת ההשגה צריך שיתדמה בהשגתו לרקיע המבדיל בין מים למים ויהיה גם הוא מבדיל בין מים העליונים למים התחתונים.

ואמנם אבני שיש טהור הנה הם שתי אבנים. האחת אבן שתיה שממנה הושתת העולם, השנית "כמראה אבן ספיר דמות כסא"  (יחזקאל א' כו') וזאת "אבן ספיר" וזאת "לבנת הספיר". שגם תרגומו של זה כזה, אבן טבא. על כן אמרתי לך שני ראשי טובה. והטועים טעו בשניהם טעות גדולה, ברצותם לבנות עיר ומגדל …

… והחול והקודש ויבדיל ביניהם ויקדש הקודש ויעשה מלאכה בחול. ואם תהיה אתה המעיין מן הכתות השלש העונות קדוש, הנה תהיה קדוש ויקראוך קדוש ותענה קדוש. ואז אתה יושב בסתר עליון ותחת כנפיו תחסה. ובהכירך ט"ט שתי"ם תכיר אב"ן שתי"ה שממנה הושתת העולם, ובהכירך פת שתים תכיר כנפי יונה וסוד בין שפתים, והת"ו דגש לחסרון ת"ו שנית ולפנים תבין מזה יותר מן הרמוז בזה בע"ה.

בספר יצירה כתב המחבר שני אבנים בונות שתי בתים, ורצה לומר שתי אותיות בונות שני דבורים. הנה קרא לאותיות אבנים וקרא לתיבות בתים. ומזה תבין סוד אבן שתייה שממנה הושתת העולם, ותבין עניין אבן משכית ו"משם רועה אבן ישראל" (בראשית מט' כד'). וכן תדע סוד "ונטה עליה קו תהו ואבני בהו" (ישעיה לד' יא'), שהם אבנים מפולמות המושקעות בתהום שמהם המים יוצאים. ותדע כי ממציאות אבני שיש טהור …