אֲבִימֶלֶךְ

4 הפניות ב־2 ספרים

מפתח החכמות

עמ' יא§19

לפי מעלת אברהם וכוללת הזמן והמקום, ופרטי זה הענין רבים. וענין סדום ועמורה וענין המלאכים עם אברהם ועם לוט. וענין לוט ובנותיו והצלתם מתוך ההפכה וענין לידת עמון ומואב בתחבולה על ידי היין מלוט ושתי בנותיו. וענין אבימלך עם שרה ועדות התורה עליו שלא נגע בה בסבה אלוהית. וענין עצירת נקבים לכל בית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם. וענין לידת יצחק וגדולו וגרושי הגר ובנה וקריאת מלאך אלקים לה מן השמים, כי ענינה היה בתחלה עם מלאך ה' שמצאה על עין המים במדבר על העין בדרך שור, ועתה

עמ' יג§23

שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי". ואשר קרה לאשתו עם אבימלך אע"פ שלא נלקחה כאמו. וברכת הזריעה ורב העשר וענין הבארות ושמותיהן. ומראה הנבואה פעם שנית לבשרו בברכות ובנה מזבח ויקרא בשם יי'. ושבועת הברית בינו ובין אבימלך וחביריו ושם הבאר שבעה ובואו באר שבע. והיות נשי עשו מרת רוח ליצחק ולרבקה וענין המטעמים בשביל הברכה. ואיך עקב יעקב את עשו אחיו בעצת אמו עד שנטל ולקח ברכתו כמו שלקח בכורתו. ועל שם וידו אוחזת בעקב עשו ועל שם ויעקבני

עמ' סט§69

הנבואה ומה שיתראה להם בה מעניני ההנהגות האלוהיות ועל כל פנים יראה הנביא משלים וחידות. ודברי המקובל הם שהכל שמות, ואם כן ראוי הוא להכתב. וככה אמרו אלה ואלה בכל הדומה לזה מן הספורים שבאו בתורה בכל מקום. והנה אבימלך יהיה כח התאוה המבקש לפתות חמר השכל, והשם אינו עוזבו בידו אבל מעצר כל נקביו כדי שלא יתפשט כחו לנגוע בו, ויהיה יצחק במקום אברהם. ונזכר ענין השכל פעם בחולשה ופעם בחוזקה ופעם בינוני ופעם נוטה אל החולשה נטיה קרובה או רחוקה ופעם נוטה אל החוזקה

חיי הנפש

עמ' קנה§235

והשלישי אברהם אבינו ע"ה. וכל עברי חתום בחותמו שהוא אות ברית קדש בגילוי העטרה של המילה, להסיר כח ערלי לב וערלי בשר מעלינו, ולהבדיל בין בני נח ובני אדם ובינינו אנחנו בני אברהם הנקרא איש נביא על פי השכינה, האומרת לאבימלך "השב אשת האיש כי נביא הוא" וגו' (בראשית כ' ז'). ונודע שאם מל ולא פר"ע כאלו לא מל. וזה סוד גדול בברית מילה והרמז בכלל שניהם נודע למפר"ע ולא למפרע. והרביעי משה רבינו ע"ה. וכל בעל תורה עברית ויהודית חתום לשונו בחותמו החקוק על לבו