אֵפֶר

4 הפניות ב־1 ספרים

מפתח הספירות

עמ' סח§65

להראויים לא לזולתו. ולפיכך מה שנגלה לי ממנו לא אכתבנו והסוד לא אגלנו כי בלבי צפנתיו ובמצרף האמונה בחנתיו וסוד מופלג ומכוסה מצאתיו ושמחתי בו כשהגעתיו והשגתיו, והטומאה והטהרה עדים כשרים על עניינו הישר וההפוך, בא באסיפת אפרה ויום ג' ויום ז' לעדים. ואם יאמר אומר הנה אתה התפארת לאמר שחבורך זה כולו לא חברתו כי אם לגלות בו סתרי תורה וטעמי מצות ואמיתת מהות הנבואה ונתיבותיה, ועד עתה גליתנו סודות נפלאות בשלשת העניינים האלה. ועתה כשהגעת אל המקום העמוק

עמ' ע§66

הנה ש"ם המפור"ש, משמש"ו פר"ה פ"ה ר"ש ה"א, אשה פרה. האש רפה. "ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף". והנה אם כן פרה היא אם העגל שהוא השור והוא פר בן בקר, וכן בקר רמז לבן רבקה. ואם כן הנה פרה אדומה רמז בה שתוף הדם עם האפ"ר. "תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על". חבר מו"ם עם ע"ל ותמצא מעול"ם, רמז לאמרו "מקו"ם טהור". והסוד מורה שלא קרה לה אחד משני המקרים הנזכרים מעול"ם, לא מו"ם ולא ע"ל. ורמז אלעזר הכהן, א"ש לבנ"ה, טב"ע

עמ' עא§67

והג' מל"א והוא רמז "ישלח מלאכ"ו לפניך". והשחיטה היא מורה על הפסד צורת הוית גוף הפרה בהעדר חייה ממנה. והשרפה בכללה היא מורה על העדר צורת הרכבת גופה לשעתה והשתנותה אל קרבת החמר הראשון פתאם בכח האש הטבעית. ואסיפת אפרה אשר נשתתפו אתו שלשה מינים בשריפתה והם, עץ ארז ואזוב ושני תולעת, על ידי הכהן המשליכם אל תוך שריפת הפרה, מורה על קיבוץ החמר הכללי הצריך לטהר הטמאים אחר שטמא את הטהורים. וע"כ כתיב "והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא". וממנה תבין

עמ' צ§90

היותן למכשול לעון על דבר פעור ולפיכך צוה להרוג "כל זכר בטף וכל אשה יודעת איש למשכב זכר". וצוה להחיות הבתולות כולן וצוה לנוגע בחלל להתחטא ביום ג' וביום ז' והבגדים והכלים, ורמז על החטוי "זאת חקת התורה" בעניין אפר פרה בעבור מי נדה המזכים העולם כולו. והטהרה שני מינים באש ובמים, כאמרו "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת". הנה זכר כל מה שעובר באש והם ז' מיני מתכות כי המין הז' שהוא כסף חי איננו עובר באש כי הוא ניתך תמיד בטבעו ואינו