אֱלֹהֵי נֵכָר

… יהוה אל משה" וכו'. שלא בא בו בזה עד כאן. "וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד: וירא יהוה באהל מועד בעמוד ענן ויעמוד עמוד הענן על פתח האהל". אז הודיע השם למשה עניין העם לעתיד. ואמר לו "הנ"ך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו: וחרה אפי בו" וכו'. ואמר "ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה: ואנכי הסתר אסתר פני" וכו' "כי פנה אל אלהים אחרים". ראה איך גלה השם …

… וענו כל העם ואמרו אמן" (דברים כז' טו'). ואמר בסוף "ארור אשר לא יקים" וכו'. וחידש האיש ההוא דת כפי מה שאתה רואה, הנשארים מהאומה הנקראת על שם יחסו לפי דעתו ולפי דעתם עד היום משיחים, כאשר הוא קרא שמו משיח והתורה קראתו אלהי נכר, והבן זה מאד מאד כי הוא סוד גדול. ועל זה שרמזתי לך מחדוש שתי האומות תבין דרך חידוש כל אומה לפי בלבול הדעות, שממנו יתחייב תמיד כחללה בלבול הדתות. ובהזהרך מן הבלבול "יקימך יהוה לו לעם קדוש", "וראו כל עמי …