אֶרֶץ

ועוד תדע כי י"ה פעמים יהו"ה עולים שמי"ם. אבל י"ה פעמים אלהי"ם עולים אר"ץ. ולפיכך נאמר בה"א בראם. וכבר הודעתיך שהוא השם שלם בחשבון המרובע ואל זה כיוון באמרו, "ביום עשות יי אלהים ארץ ושמים". ודע כי ג' פעמים נפש עולים א"רץ. והנה סוד ארץ ושמים אר"ץ וקר"ץ. ושניהם א"רץ ק"רץ. אלף ר"ץ קוף ר"ץ. רץ לקראת רץ. ומהם יתחייבו שני היצרים.

… השלמים. ונודע שיושג זה עם ידיעת מערכות הצירופים לנתיבותיהם. והנה שם אלהים אל"ף למ"ד שסודם הפני"ם הנזכרים. ועוד סוד ה"א יו"ד מ"ם, האדומי"ם. והם 'הכפלי"ם הנאי"ם' 'ק"ו הק"ף' 'אב ואם הקופים' 'בפר"ט' 'אר"ץ'. על כן י"ה פעמים אלהי"ם עולים א"רץ, וסודה ג"ן 'עד"ן וגיהנ"ם'. י"ה פעמים יהו"ה שמים כמו שכתוב למעלה.

ואין ספק שמעשה מרכבה נודע מן ארבע חיות הקדש. ולא תתגלה אמיתתם, אלא למי שמדבר ברוח הקדש. ומעשה בראשית נודע בהשגת החומר הראשון, המושג ברוח אלהים חיים. והוא שממנו נתהוו שלשה יסודות, רוח, ומים, ואש. כי הארץ נקֻדה להם, והשמים מקיפים סביבה. והנה השמים הם העליונים, והארץ התחתונה, ואמצעית להם. וכתוב בבראשית רבה, כל מה שיש בשמים ובארץ, אין ברייתו אלא מן הארץ, הה"ד, "הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר" (קהלת ג' כ').

שם החכמה ארץ בספר הבהיר ולפניו כתוב שם בבראשית רבה, כל מי שאין לו תולדת אינו מת ואינו כלה ובורא ואינו נברא. ושם נאמר, "וייצר יי אלהים את האדם עפר מן האדמה", מן התחתונים. "ויפח באפו נשמת חיים", מן העליונים וכו'.

… הוא שלם. וסוד 'ישרצו המים' 'ירצו השמים' 'מ' ציור שם י"ה'. וייצר בשני יצרים בשני יודין, יצ"ר יצ"ר 'ש"ש מאו"ת' 'שק"ר ואמ"ת' חתומים ביצירתו של אדם, 'בהזכר ונקבה ברא אותם' הדמיו"ן הר"ע צוד"ק ומכז"ב והבן זה. והנה נאמר "תוציא הארץ נפש חיה למינה" והיא ארציית וטבע הארץ לח ויבש, והלח מקבל צורה כשהוא בינוני וכן היבש מעט. אבל הלח במים מקבל הצורות לאחריו למפרע הפוכים באמצעות כל הבל המדומה ששמו בבואה אשר היא באה בו. ומזה תבין שכבת זרע דהא ממנו בביאה דיהא ודיו ודיוהא …

והנה אם כן אחר הברא השמים פשוטים בלי אור ובלי כוכבים ובלי שמש וירח ואחר הברא הארץ עם ההרים וכל הדומם ועם המים והאור והאש פשוטים מצמח וחי ומדבר, דין הוא לומר שהאור והחשך התחדשו אחריהם ואינם מהם כלל. ובעבור שהיתה התורה עתידה להפחיד ההמון העתידים לקבלה בענין ענש "ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה" בשביל עבודת …

… המחקר הוא מה שאמרו שהוא לפי מה שיובן לנו מתוך דבריו כשנחקור בם החכמה. והוא כי מענין אמרו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ כשהורה על היות לעולם כלו התחלה אחת שממנה נבראו הדברים הנקראים שמים וארץ. ונבין ענין שמים וארץ שמורים על העליונים ועל התחתונים. ונבין אמרו ברא אלהים לפי המחקר כאלו אמר ברא הסבה הראשונה לכל נברא מאלה הנבראים הנזכרים בכללם.

וכמעט נראה לי שכבר גיליתי לך כל התורה כלה בכללה, אלא שצריך שאדבר בה עוד לפי פרטי החכמה שבה בקצת מקומות שנתגלו לנו ממנה. ועל כן אומר כי לפי החכמה כבר באו פרטי הבריאה כסדר שאחר שנאמר כי השמים והארץ שהם המקיף והמוקף ומה שביניהם יש להם התחלה אלוהית, הורה לנו השם יתע' שמציאותו מחויבת המציאות בבחינת עצמה באמרו כי השמים והארץ שהם הנבראים הם שיש להם התחלה, אבל הוא ית' אין לו ראשית כי הוא ראשית הכל. ובו ראוי להתבונן עם מה שצריך להתבונן בנבראים מפני היות …

… ימים, שיצירתן על ידי י' ספירות וכ"ב אותיות. ועל כן יום שמחת התורה בכ"ב יום לחדש תשרי ויום הכפורים בי' ימים בו, כמו שהעיד מי שידע אמיתת חדוש העולם, הוא אברהם אבינו בקראו לשם "אל עולם" (בראשית כא' לג') גם "אל עליון קונה שמים וארץ" (שם יד' כב') לעד. והנה ידוע שהמאור הקטן מושל בלילה והגדול מושל ביום. והנה (מונים) למולדות מתשרי מפני שכח הקטן גובר, והלילות ארוכים מתארכים עד הגיעם אל תכלית מה שאפשר להם להתגדל, והוא עד תשלום צ"א ימים …

וידוע לכל משכיל כי אמיתת שם היסוד האחרון התחתון שבארבעתם שהיא הנקודה האמצעית, ר"ל מרכז העולם הוא עפר גם יקרא ארץ גם אדמה, אלא ששם אדמה יותר מיוחד לו. ועל כן זה על האדם משותף עם מילת אדמה כאומרו "עפר מן האדמה" כלומר ראשית האדמה אשר ראשיתה עפר. "כי עפר אתה" כי מורה על דקות דבר ועל חבור חלקים קטנים, כאומרו "עד אשר דק לעפר" …

… בעניין זה, והיותה קוראה אלה ג' חלקי המציאות, "מלאכת אלהים". ותדע עם זה שהדין עם הרב שיקרא כל נמצא מהשם ית' "מלאך". והוא שאמר תחילה "ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" (בראשית ב' ב'), ואחר שכלל אמר "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" (שם), ובעניינו נשלמו העליונים והתחתונים וכל כוחותם. ואמר "ויכולו" ולא אמר בהם "ויכל אלהים", או "עשה אלהים", או "ברא", או "ויעש", או "ויברא", כמו שאמר בתחילת המציאות "בראשית ברא אלהים", אשר פירשו הרב …

… בעניין איוב, "ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה משוט בארץ ומהתהלך בה" (איוב א' ז'). והרב גלה שם ואמר כי "שוטו והתהלכו לא היה רק בארץ" כלומר בארבעה היסודות. כאשר גלה בחלק ב' פרק ל' ומעשה בראשית בשתוף שם ארץ שהיא שם לארץ לבד, גם היא שם ליסודות יחד. והנה הרשעים הם משתתפים עם השדים, אשר הם ביסודות, וצורתם אחר מותם נשארות שדיות והוא העולם המושכל, והוא חי כחיי בהמות ביתיות בבית האדם, אשר לא יתכן שיפסד שום דבר מן המציאות הפסד העדר גמור בשום פנים, אבל …

עיקר סוד שמים וארץ-אמר הכתוב "ויקרא אלהים לרקיע שמים". ואמר "ויקרא אלהים ליבשה ארץ". דע כי אלו השמות השנים הם משותפים לעניינים רבים. כי שמים יקרא כל דבר עליון וגבוה, כאומרו "הלא אלוה גבה שמים" (איוב כב' יב'). ועל כן אנו אומרים על יראת השם יראת שמים וכן לשם שמים וכן "אתה תשמע השמים" …

… על מעלת מציאותם, ושהם במציאותם עדים לשכל על ממציאם, כמו שהעלול עֵד על סיבתו שהיא המציאתו. והמורגשים כולם קראם בשני שמות מוסכמים בלשון הקודש על שני עניינים כלליים שהם מורים על מורגשים עליונים ותחתונים, והם שמים וארץ. והוסיף על שניהם שתי תיבות שוות באותיות ובמבטא ובפתרון, והם א"ת השמים וא"ת הארץ. והוסיף גם כן שתי אותיות שוות בהוראתם, עניין דבר ידוע והן ה' ה'. ופירשום חכמי הקבלה כאשר קבלום מאבותיהם שהם תלמידי משה רע"ה.

… ופעולתנו נקייה ונהיה נקיים בזאת המציאה אשר חידשנו מיי' ומישראל, במשלים כפי הערת הרב ז"ל ב"מורה" וב"מדע" ובפרק "חלק" וזולתם בצירוף אותיות. כגון בראשי"ת שצירופו מגלה לנו סודו והוא שבראת"י. וכן אלהי"ם י"ה מל"א, וכן שמי"ם ואר"ץ שניהם יחד ציור"ם מא"ש, וכן יוצר"ם מא"ש. וכיוצא בהם הם כולם סודות הקבלה לאמת התורה והמצוה אשר ניתנו להשלים שני מיני המציאות שבנו. והם תיקון הגוף והנפש בעולם הזה כדי להחיות הנפש בעולם הבא, כראשי תיבות כגון אנכ"י שהוציאו נסתרו …

… הדברים כולם יורוך סודות המציאות וסתרי תורה, כי התורה מורה מהלך התנועה והכח העצמיי והמקריי לעליונים ולתחתונים. על כן התורה בעלת המעשים כולם והיא ההנהגה האלהית המורה מה לעשות למטה ולמעלה לאנשים ולגלגלים. ובתורה נשלמו השמים והארץ וכל צבאם, ובה הם קיימים כולם לעד מראיות אשר אין להם חקר תוריות מקובלות מושכלות ומורגשות. ותפילין שבראש מעידין על כל נמצא שבמרכבה ועל הרקיע שעליה ועל הכסא שעל לרקיע ועל מראה אדם שעל הכסא, שנקרא חשמ"ל, והמטה אשר …

… ומהלכן בטבת י"ד, וכן לעולם בלי שינוי. ועל דרך זה השבו"ע החוז"ר חלל"ה על פי חשבו"ן האי"ש אשר הוקבע בחשבו"ן שד"י, בסוד אמ"ש ואש"ם בהרכבת ש"ם בש"ם זה בזה שהוא מעש"ה מרכב"ה, שהודיעוהו לנו פרגו"ד וחשמל"ה, כי החשמ"ל והפרגו"ד כללו שמי"ם ואר"ץ. אך סוד ר"ד הוא צדי"ק והנשאר ידוע והוא דיע"ה והוא היד"ע, והנה אם כן צדיק יסוד עולם. ואמנם דע כי חזרת זמני כל התקופות הן הלילות בצירוף זה ללי"י ללי"י, דרכי תקופת ניסן תמיד ליל"י ליל"י, דרכי תקופות תמוז …

… לילה", הנה הקדימה היום ללילה בדבריה. ואחר כן אמרה להפך "ויהי ערב ויהי בקר", הנה הקדימה הלילה ליום בדבריה. ואחר כן הודיעה בכלל שאין הפרש ביניהם כי הלילה והיום גם היום והלילה, הכל יום אחד ואין הבדל ביניהם. וכיוצא בהם בא בבריאת שמים וארץ "את השמים ואת הארץ", ועוד "ארץ ושמים", ועוד נאמר "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיה מח' יג'). והבן כוונתי כולה כי הכל אחד גם שנים.

סוד ו'  שמי"ם ואר"ץ

… והוא כמו שמות שנים. ואמר כי שם מלשון שממה כמו שזכרתיו למעלה בחלק הראשון בסוד שם, והבינהו משם. ואמנם קבלתינו אנחנו מובנת ומושכלת מן שי"ן מ"ם יו"ד מ"ם כמו שרמזתי בסוד שלפני זה בחלוק ש"ם י"ם והבינהו משם. ותמצא סוד שמים וארץ שעניינם כאילו בוראם אומר מהיכן נבראו. והוא אמרו שמים משמי, ארץ מיד זכרי. וכן כתיב "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" (ישעיה מח' יג'). ואמר בארץ יד ויסוד, ונאמר בשמים ימין וטפוח. עוד סוד שני, שמים משכלי, וארץ ממאורי. וכן כתיב על זה "והארץ …

… תורה גאותו וגבהותו של השם ית'. וכן כתיב "שמים לרום וארץ לעומק" (משלי כה' ג'). ונקראו מרומים ושחקים ורקיעים וגבוהים והרבה כיוצא באלה, וכולם יורו על מעלת מציאותם כאשר יורו גם הם במעלתם על מעלת ממציאם ית'. וכן ארץ שמה מלשון מרוצה ומלשון רצון אצל המקובלים והוא לסוד גדול. ואע"פ שעניין ארץ לפי תרגומו ארעא מלשון שפלות, כאמרו "מלכו אחרי ארע מינך" (דניאל ב' לט') ר"ל שפל, ואין ספק כי הארץ שפל המקומות והיא הנקודה האמצעית, ושמי השמים גבהי הגבוהים והכיסוי המכסה …

… ולא ישנא כי אם השקר. ולא יתבלבלו דעותיך ומחשבותיך ותאמין דעות בלתי אמיתיות רחוקות מאד מן האמת ותחשבם תורה". והמשיך העניין ההוא כולו הנודע בפרק ההוא עד סופו. ואמר בסופו, "ואלו העניינים גם כן מסתרי תורה". ואמר בפרק כ"ו בחלק השני על עניין שני חמרי השמים הארץ. "וזהו סוד גדול, לא תקל בביאור חכמי ישראל בו, שהוא סוד מסודות המציאות וסתר מסתרי תורה". והשלים הסוד וביארו ברמזים. ואמר גם כן בפרק ל"ג בחלק השני בעניין מתן תורה ומעמד הר סיני, על מה שתרגם אונקלוס בהבדל …

ודע כי השמים והארץ בגימ' שניה"ם נברא"ו כאח"ד. והכתוב מעיד "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיה מח' ג'). ואם לא תאמין זה אינו מזיק לי ואם תאמין מועיל לך כי תאמין האמת. וכן סודם ארב"ע חיו"ת, השמי"ם והאר"ץ. אבל שמים וארץ יכללו בגימ' מעש"ה המרכב"ה, בש"ר …

… אמיתת הכוונה בהפלגת מעלות התורה והמצוה. ואמר ישעיה הנביא ע"ה "שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי" (ישעיה א' ב'). מפני שהם שני עדים בינינו ובין השם על שמירת התורה והמצוה. כאמרו "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" (דברים ד' כו'). ואמר "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים לב' א'). הנה כבר ביאר הכוונה כולה, וכבר אמר "וענתה השירה הזאת לפניו לעד" (דברים לא' כא') בבני ישראל. וסוד וענתה השירה תנועה הישרה הזאת לעד, כי זאת …

עניין שמים וארץ

… צורה ליצור והיצור הוא כמו חמר לדבור. והנה חמר כל היצור הוא רוח מים ואש, ושלשתם חמר אחד. ומן הסיג של המים נברא העפר והורכב מארבעתם. ומן הזך של האש נבראו השמים והופשטו מכולם ושבו עצם אחד נפרד מתגלגל בסבוב. והארץ לעולם עומדת מתוך כובדה ומקומה. וכבר קרה בין כוחות השמים חבור עם כוחות הארץ באמצעות האמצעיים הנזכרים. והנה האדם הורכב מה' יסודות, ד' יסודות שמהם כלל כל גוף מורכב, ויסוד א' פשוט שמימיי שהוא כח מהכוחות הגלגליות בכללו נפש או רוח או נשמה. …

… המספר וגם אין להם צורך מהלשון. על כן סוד הדבור ורמזו נכלל תחת של"ג, שעניינו, ש'פה ל'שון ג'רון. ונרמז בעניין של"ג שתחת כסא הכבוד שממנו נבראת הארץ שנאמר "כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ" (איוב לז' ו'). ולפיכך מי שיש לו שלג יכול לברוא ארץ, ומן הארץ אדם, בגלגול האותיות. ועוד תדע כי ש' שלישית למאות, ל' שלישית לעשרות, ג' שלישית לאחדים, וכן כוחות האדם כולן משולשות. שכלו, משכיל ומושכל ושכל. נפשו, מדמם ומדומה ודמיון. גופו, מרגיש ומורגש והרגש. וגם לשון מספר שלג  התחלה שלמה …

… ותנועה אל האמצע ותנועה סביב אל האמצע מן האמצע עולה למעלה. וזו צורת חלם שהיא למעלה ואל האמצע יורדת למטה. וזו צורת חירק שהיא למטה וסביב האמצע לא למעלה ולא למטה אבל מקפת ומסבבת סביב סביב שהיא כדורית עגולה. והאמצע היא הארץ שהיא באמצע השמים וסביבה מקיפין כל הרקיעים. והארץ מורכבת מד' יסודות ב' מהן עולים מן הארץ לצד השמים. וזו תנועה ישרה ונקראת ממטה למעלה והיא לאויר ולאש. וב' מהן יורדים אל הארץ בתנועה ישרה גם כן ונקראת ממעלה למטה והיא למים …

דע כי הנקוד המשולש בשלש שלש שורות, ובכל שורה חמשה נקודים, אחד לכל אות, הוא לרמז על ג' היסודות שהם ראשית הכל והם אמ"ש, רוח ומים ואש. והרוח התפשט לה' יסודות, לאלה, ולשמים וארץ, בסוד ב"ג, וכן המים וכן האש. אם כן נחתם הכל בי"ה. ועל כן נאמר "כי ביה יהוה צור עולמים" (ישעיה כו' ד'). אל תיקרי צור אלא צר, והם שני עולמים, ולרמזו בב' של בי"ה כלומר העליונים והתחתונים כולם. והיה השורות ט' מפני …

… אלה. ואמנם מה שזכר בספר לפי הסדר ל"בנת"יבו"ת, ואמנם שהם פלא"ו ת' חכמ"ה, הוא רמז למעשה בראשית ולמעשה מרכבה מדרך "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר". שהיא ספירה הנקראת ספירת הלבן והוא רמז לשלג שתחת כסא הכבוד שממנו נבראת הארץ. שסודו "כי לשלג יאמר הוי ארץ" (איוב לז ו'). וביאורו י"ש ג"ל ה"ו וכללו ראוי להשיג משד"י. וזו היא הברית הנקראת בראשי"ת מצורפת עם מْ טْ טْ רْ וْ נْْ וסודו נתגלה ב"מ ת"ן תורה. והוא סוד גדול איני רْשْאْי לבארו מובן כי יש בו חْרْםْ פן …

… ומתחלקין זכר ונקבה". ואמר בסוף "אש למעלה ומים למטה ורוח מכריע בנתים". וכן אמר על "אמ"ש, מ"ם דוממת שי"ן שורקת אל"ף רוח חק מכריע בנתים". וכן כל מה שזכר שנברא מהם בצורת שנים רוח מים זכרם ואמר מכריע בנתים. שבעולם שמים וארץ, ואויר מכריע בנתים, עליון ותחתון ואמצעי. ושבשנה חום וקור, ורויה מכריע בנתים. ושבנפש ראש ובטן, וגויה מכריע בנתים. וזכר שאלה השלשה שהן בעולם בשנה ובנפש כולן נבראו מאש ומים ורוח. ומה שנברא מאש הוא עליון ודינו קשה ורחמיו רפים. …