שָׂפָה בְרוּרָה

… אתם, הם. ואלה הם הרבות נחנו, אתן, הן. והנה משתפים המדקדקים אנחנו עם נחנו לזכרים ולנקבות, אבל דינם באמת כדין נשים עם אנשים. וכבר נשתתפו הלשונות ונתבלבלו מדור הפלגה ועד היום וכך יהיו מבולבלות עד בוא הגואל שתשוב כל הארץ שפה אחת שפה ברורה. כמו שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם יהוה ולעבדו שכם אחד" (צפניה ג' ט') ולעבדו בשם אחד. ומפני שיצאו מן השנים עשר, שתי תיבות בשווי, מבואר שאין הבדל בם בין זכר לנקבה, והם אני עם אנחנו …