שֹׁרֶשׁ

3 הפניות ב־3 ספרים

מפתח התוכחות

עמ' קז§146

ב       ראשית             חות"ם שר"ש ענ"ף

חיי הנפש

עמ' סג§85

נמצאים היום בידינו, כאשר נמסרו לנו בקבלה דור אחר דור. והם האותיות אשר כל לשון בנוי עליהם. והנה לשונינו שהוא לשון הקדש נחלק לפי הנמצא כתוב ממנו בכל מקום, לשני חלקים ראשונים והם י"א וי"א או אמור ה"ו וה"ו. וזה חצי האותיות הם שורש ועיקר תמיד. והם ח"ט גז"ע צד"ק ספ"ר וחצי האותיות עוד הנשארים לפעמים שרש ולפעמים משרתים והם בסימנם עיקר תמיד.

ספר החשק

עמ' כב§105

במלת שמר שהשי"ן ראש, והמי"ם תוך, והרי"ש סוף, מלת שמ"ר. ולפעמים יהיה השורש כולו נמצא ולפניו אות שהוא משמשו כאמרך לשמור או לאחריו כאמרך שמריני. ולפעמים יהיו המשמשים רבים, תיבות או פעולות באים לשמש השרשים. ושרשי כל השרשים הם השמות. וידוע שכל שם ושם יורה על עניין, ואם אינו מפורש אינו כי אם לפי חסרון המבין. כשם אהרן שלא אמרה תורה מאין נגזר, אבל שם משה כבר אמרה תורה שהוא נגזר מן משיתהו, ואע"פ שהוא סוד, ויבן מן הכתוב שגלהו באומרו "ותקרא