שֵׁדִים

… במקרה, כי אם במחשבת הדמיון לבד. ומדרגתם זה על זה כמדרגת החלומות הנודעים לכל. ואמנם שאר מין כל האדם זולת הנזכרים, כהמון עמי הארץ שאינם שומרי מצוה כלל, הם למטה מן הנזכרים מאד מאד, ואינם לא אדם ולא בהמות, אלא שדים שהם למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הבהמה במציאות. כמו שזכר הרב בחלק ג' בעניין המשל בסוף הספר פרק נ"א וכמו שזכר בחלק א' בעניין בני אדם הקודמים לשת בפ"ז. ואל תטעה באומרו שם, אינו איש אבל בהמה על צורת איש ותבניתו. כלומר מי שלא הגיעה לו הצורה האנושית …

… לכל משכיל שהעולמות נחלקים לג' חלקים, וגופתינו מעולם היסודות, ונפשותינו מעולם הגלגלים, ושכלינו מעולם העליון, הוא עולם השכלים, הוא העולם הבא באמת. אם כן הנה הגויות הגופיות נשארים אחר מותם בעולם היסודות, שהוא עולם השדים והמזיקין והשטנים. והעד התוריי על זה מאמר השם לשטן בעניין איוב, "ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה משוט בארץ ומהתהלך בה" (איוב א' ז'). והרב גלה שם ואמר כי "שוטו והתהלכו לא היה רק בארץ" כלומר בארבעה היסודות. …

… שהעירו הכתובים עליהם. ככתוב "סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם" (תהלים כה' יד'). וכתוב "כי לא יעשה אדני אלהים דבר" וגו' (עמוס ג' ז'). הא לך מבואר שהכוונה האלהית בנתינת תורתו האמיתית לנו היא לגלות סודו לחסידיו ולא לגלותם לבהמות ולשדים ולמזיקים ולקופים ולקפיפים ולעטלפים, אשר לא באו בסוד יי' ולא ראו אור גנוז. שאילו היה כן כל חי משכיל בטבע (חסר שורה) ואין הדבר כן, אבל הוא קרוב להיותו הפך והוא העולם הזה דומה למצרף הכסף ולכור הזהב, לכשיזוקק בו אדם ויזדכך הזכוך הראוי לו אחר …

… והג' מהדעות מתחייבים מן רצון האנושי ומערמתם ומיכולתם. אם כן אין צורך באילו הדעות לידיעה האלהית, או להשגחה פרטית בגופים. וכן עוד שני "ועל פי שנים עדים יקום דבר", אמרו ז"ל כי כל ענייניו נמסרו ביד השטן, כלומר ביד כוחות החומריות הנקראות שדים ושטנים ומזיקים לגופים הפרטיים בלא ספק, והם המלאכים הנזכרים באיוב. וחתם עניין איוב בשאין לחומר יכולת ושולטנות על הנפש, והוא השכל הנשאר אחר המות הגופני וחי לעולם, והיא החיה היחידה. ואמר בסוף עניין איוב וחבריו "כשנשלם שכלו וכשידע האדם …

… אחד משני הציורים, ר"ל השכלי או הדמיוני. וגם ימצא ממנו מה שלא ימשך כי אם אחר ההרגל ג"כ. כי שלשת הדרכים הללו נמצאים במעשה כמציאותם בדבור. ואם ימשך הדבור או המעשה אחר ציור השכלי, כי הנה ענייניהם אלהיים, ואם ימשכו אחר הציור הדמיוני לבד, הנה ענייניהם שדיים. ואם לא ימשכו אחר זה ולא אחר זה הנה ענייניהם לפי היותם הרגליים אנושיים לבד. וכשנמשכים אחר ציורם, לא יתכן בלתי התחדש תשוקה וחשק וחפץ ואהבה ורצון ובחירה או אחד ממה שימצא פועל בידים או דבור בפה. א"כ הבחירה …