שִׁשָּׁה סְדָרִים

… ובאו אחריו חכמים גדולים וחלקו אלו על אלו מחלוקות גדולות על דבריו. והתולדות אשר חבר ונולד מדבריו נקרא גמרא, הוא התלמוד בבלי. ואחרים חברו תלמוד ירושלמי ובא אחרי זה רבינא ורב אשי וסדרו מה שנכתב על המשניות והוא סדר ס' מסכתות על ששה סדרים. ובד' מהם נמצא עניין כל הגמרא, ובב' מהם לא נמצא זה מפני פחד רוב הקושיות והתירוצים המחויבים לכל מה שכתוב, אפילו לכל מה שיצא מפי מחבר אחד, כל שכן שיצא מפי מחברים רבים, שהוא קבוץ דעות רבות לפעמים משתנות …

… מדעתו. ואז מוסרין לו ראשי פרקים עם הכנת המדות הידועות. ועל כולן יראת שמים שהיא שורש ועיקר לכל המדות הטובות הנכונות. כאמרם בדרש "והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמה ודעת יראת יהוה היא אוצרו" (ישעיה לג' ו'). אמונת זה סדר זרעים, עתיך זה סדר מועד, חסן זה סדר נשים, ישועות זה סדר נזיקין, חכמת זה סדר קדשים, ודעת זה סדר טהרות. ואעפ"כ "יראת יהוה היא אוצרו". הנה הודיעונו ז"ל שלא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. וכן כתוב "ראשית חכמה יראת יהוה שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עומדת …

ואתם בני אלהים חיים, ראו גם ראו אם אנחנו הוספנו או גרענו בדבר מכל מה שכתוב בתורה ובנביאים ובכתובים ובפירושיהם ובששה סדרים ובפירושיהם. והלא כל מה שבא בכל אלה הספרים אינו מדבר אלא בהוראת דרך ההנהגה הנזכרת לכבוש יצר הרע תחת יצר הטוב. וכל הכוונה לכולנו אחת שווה ישרה שבח לאל, בכל מה שאמרוהו הם, ובכל מה שאמרונוהו אנחנו. ואמנם אנחנו חקרנו …